סיפורו של סבא רבא שלי בשואה
סבא רבא שלי נולד בפולין בעיירה שנקראת בז'זוב ליד קרקוב. לאחר מספר שנים עבר עם הוריו לקרקוב. בהיותו בן 19 התחילה השואה והוא הופרד מבני משפחתו ונשלח למחנה דורה – מחנה עבודה בו העבידו בפרך את היהודים. לאחר זמן קצר הוא הועבר למחנה פלשוב.
מפקד המחנה, שהיה ידוע לשמצה באכזריותו, היה נוהג בכל בוקר לירות באקדחו באחד היהודים שעברו בדרכו במחנה. המראות האלה הופיעו בסרט רשימת שינדלר. סבא רבא משה סיפר שעשרות פעמים ביום הוא עמד לפני מוות ובדרך נס ניצל. באחת הפעמים קצין גרמני הציע לקחת מספר יהודים לטיול. סבא רבא רצה להצטרף אליהם, אך מישהו מבין הקצינים הנאצים רמז לו שלא כדאי לו, ואכן הצעירים שיצאו "לכאורה" לטיול לא חזרו ממנו.
וכך התגלגל סבא רבא משה במחנות עבודה ומחנות מוות ובכל פעם ניצל בנס. ב-1945 הוא עבר לגרמניה למחנה ברגן בלזן. באפיסת כוחות, כשהוא בקושי עומד על רגליו, הוא זכה לראות את החיילים האמריקאים נכנסים למחנה ומשחררים את השורדים!
מהמחנה סבא רבא עבר למחנה עקורים (פליטים) בשם טרקהיים. במחנה הוא פגש את סבתא רבתא חנה. לאחר שנה נולדה סבתי לאה, ולאחר שלוש שנים הם עלו לארץ ישראל ובנו משפחה לתפארת.
סבא רבא משה לא איבד את תקוותו לחיות ולהקים משפחה והוא אכן הקים משפחה לתפארת שאני אחד מצאצאיה.
הזוית האישית
הנכד מעיין: היה מרתק לכתוב את הסיפור. גיליתי הרבה מאוד דברים שלא ידעתי על העבר של משפחתי.
מילון
מחנה עקוריםמחנות העקורים היו מחנות שהקימו בעלות הברית המערביות בגרמניה, אוסטריה ואיטליה לאחר השואה. במחנות אלו התגוררו באופן זמני כ-11 מיליון עקורים. בין עקורים אלה, כרבע מיליון איש, היו יהודים ניצולי השואה. רובם הגיעו ממזרח אירופה במסגרת הבריחה. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”סבא רבא משה לא איבד את תקוותו לחיות ולהקים משפחה והוא אכן הקים משפחה לתפארת שאני אחד מצאצאיה“