מאגר סיפורי מורשת

שמי ליאור לוינסון נולדתי בתאריך 5.1.1937 בישראל בעיר עפולה.

לאחר הלידה, כשהשתחררנו מבית החולים, אמא שלי חזרה איתי ב"רכבת העמק", מעפולה לקיבוץ אשדות יעקב.

להורי קראו צבי ורות, הם נולדו בגרמניה, והכירו על האוניה שלקחה אותם לארץ ישראל. הם גרו בגשר כמה שנים, והתחתנו שם. גדלתי בקיבוץ אשדות יעקב. ולמדתי בבית הספר התיכון שהיה אז בקיבוץ.

בילדותי בילינו הרבה מאוד בבריכה, שבעצם הייתה בריכת השקיה. היינו בונים סירות מפח של גגות, ושטים איתם בבריכת האגירה. רכבנו על סוסים, ונהגנו לשחק הרבה מאוד, על הדשא הגדול של הקיבוץ. שיחקנו במשחקים שונים: כדרים באים, עמודו ומחניים. שיחקנו ביחד כל ילדי הכיתה, ולצערי לא שמרתי איתם על קשר במהלך השנים. רק בשנים האחרונות, אחרי שיפעת וניר עברו לעמק הירדן חזרתי לפגוש  חלק מהם.

כילדים לא היו לנו הרבה ממתקים והמאכל שהיינו אוכלים במקום ממתקים היה בננות.

בתקופת הנערות, היינו בתנועת הנוער העובד והלומד, עשינו פעילות של א"ש לילה,(אימוני שדה) ובגדנ"ע תרגלנו אימוני צבא. בחופש הגדול עבדנו רוב הזמן, בענפי המשק  וכשלא עבדנו היינו בבריכה.

החג שהכי אהבתי בילדותי הוא חג הפסח, כי חגגנו את לילה הסדר, בחדר האוכל ביחד עם כל הקיבוץ, והייתה מקהלה והיו הרבה ריקודים.

בצעירותי עסקתי בספורט, אתלטיקה, זריקת כידון ושחייה בבריכה. בגדנ"ע למדנו לירות בנשק ורכבנו על סוסים.

כשבגרתי הייתי חקלאי כמה שנים, לאחר מכן הייתי נהג משאית של הקיבוץ. בהמשך אחרי שעזבתי את הקיבוץ, עבדתי בתמנע במכרה הנחושת, ושם נכנסתי לתחום של פיצוצים. את התחום למדתי תוך כדי עבודה ועשיתי קורסים, כדי להתמקצע. אחרי שעזבתי את תמנע התחלתי לעבוד ב"סולל בונה" בהכשרת דרכים וכבישים. עבדתי בהרבה אזורים בארץ, ומאוד אהבתי את העבודה. החלפתי מספר פעמים מקומות עבודה, וכל מקום שעברתי אליו היה קשור למקום הקודם.

התחלתי לצייר בגיל שבעים ושתיים. ציירתי פעמיים בשבוע בבוקר ובערב, ולפעמים גם באמצע היום. כיום יש לי פעם בשבוע שיעור ציור. בחרתי לצייר כי גיליתי שזה מעניין אותי  ושאני טוב בזה.

בשביל לצייר טוב, צריך כשרון, אבל גם הרבה סבלנות. קראתי הרבה ספרים על ציור, אבל חשוב שיהיה זמן בשביל לצייר.

חוץ מהציור אני נוהג לצאת לטיול עם הכלבים שלנו. אני צועד כל יום חמישה ק"מ, אוהב מאוד לטפל בגינה שלנו וגם לטפל בנכדים.

הייתי רוצה שיהיה לי יותר זמן לצייר, והייתי רוצה לעסוק גם בפיסול.

הזווית האישית

יונתן: נהניתי מאוד להכיר את סבי ואת סיפור חייו, ושמחתי לקחת חלק בתוכנית הקשר הרב דורי, יחד עם סבא ליאור.