מאגר סיפורי מורשת

שמי שירה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא שלי, בנצי. יחד, אנו מתעדים סיפור מחייו של סבא בנצי, ומנציחים את סיפורו במאגר המורשת.

שמי הוא אוסקר בן ציון או בשם שקוראים לי כולם – בנצי. נולדתי במומבאי שבהודו, ונולדתי בשנת 1940. שמות ההורים שלי: אברהם ורחל אוסקר. אבא שלי, אברהם, היה קצין בצבא הבריטי בתקופה בה הבריטים שלטו בהודו. אימא שלי, רחל, עבדה כאחות בבית חולים המרכזי במומבאי. עד גיל 8 גדלתי בהודו ואז עשינו עלייה לארץ ישראל בשנת 1949, מיד אחרי הכרזת המדינה.

אני ומשפחתי גרנו בקיבוץ גבעת ברנר בארץ ישראל. כשהגעתי, הלכתי ללמוד בבית הספר האזורי של קיבוץ גבעת ברנר. אני וחברים שלי שיחקנו אחרי בית הספר תופסת, חמש אבנים ,כדורגל ועוד. עם הזמן גדלתי ועברתי לחיות לבד בקיבוץ גבעת ברנר ואז החלטתי להתגייס. והתגייסתי לצה"ל בשנת 1960, אמנם התגייסתי שנה אחת באיחור, אבל בכל זאת התרגשתי כל כך שאעשה הכל בשביל המדינה שלי ,העם שלי. השתתפתי בכמה מהמלחמות הכי חשובות במדינת ישראל: מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. במלחמת יום הכיפורים הייתי חלק מהצוות שעזר לבנות את הגשר היבשתי. אחרי השירות שלי בצבא תמיד חשבתי על השירות שלי והתגאתי בכך שאני זה ששמר על המדינה שלי .

עוד הפעם הזמן עבר, והתחתנתי עם אשתי רבקה אוסקר. גידלנו ארבעה ילדים לתפארת: אילנה, יניב , ירון, ועומר. יצאתי לפנסיה בגיל 67 והתחלתי להתנדב בגני ילדים ביישוב מגדל העמק. רק כשהפנסיה שלי יצאה לדרכה, מצאתי את עצמי ואת התחביבים שלי כגון גינון ובנייה.

תמיד רציתי להגשים חלום גדול, יותר מהכל וזה היה להקים משפחה וכל חלום שרק היה לי התגשם. אני גאה שכאן בארץ ישראל התפתחתי וכאן הגשמתי את כל חלומותיי.

הנכדות שלי שירה מיטל ואליאן. מיטל היא אישה חזקה כאחת וזכתה במקום השישי בתחרות הרמת משקולות, אליאן חכמה כמו תמיד ומורה בבית ספר המרכזי של בוסטון שבאמריקה ושירה היא ילדה חכמה חזקה וחמודה להפליא, יודעת לנגן על גיטרה ואוהבת לשיר ללא הפסקה. היא מקווה שגם היא תגשים את חלומה להפוך לזמרת עם להקה מוצלחת כגון: SLIPKONT, METALLICA, GHOST BAND.

הזוית האישית

שירה הנכדה: התרגשתי לעשות את התכנית והתיעוד על סבא עד מאוד. מאוד אהבתי לראיין את סבא שלי. וסבא שלי התרגש.