מאגר סיפורי מורשת

שמי אליעזר אטינגר נולדתי ב1941 בחיפה.

נולדתי בקרית מוצקין ולפי זכרוני מגיל חמש עבדתי, בעיקר במשלוחים של פרחים ועיתונים, וגם מכרתי פרחים, בימי שישי בתחנת האוטובוס, שנמצאת בקרית מוצקין, ברחוב גושן (לשעבר רחוב השופטים) ליד האנדרטה.

במהלך השנים חייתי בקריית מוצקין עם אותם החברים מהשכונה ומבית הספר. כל עולמי היה בקריות ולא הרביתי לנסוע לעיר הגדולה חיפה. המאכל האהוב עלי בתור ילד היה מרק סלק אדום (בורשט) עם לבן בתוספת. מכל המרקים שאמא שלי הייתה מכינה לי המרק הזה היה לי הכי טעים. חֲמִיצָה, המוכרת גם כבּוֹרְשְׁט, היא מרק חמוץ בצבע אדום הנובע משימוש בסלק, המאפיין מטבחים מסורתיים של מזרח אירופה. קיימים סוגים רבים מאוד של חמיצה. במטבח הרוסי לבדו יש כ-40 סוגים שונים של המרק. לרוב מבשלים אותו עם בשר חזיר או עוף. ויקיפדיה

כשהתבגרתי קבלתי אחריות גדולה יותר, והעברתי סרטים בין קולנוע ספיר, לקולנוע בית העם ולהפך. מאוחר יותר עבדתי בקולנוע ספיר בקריית ביאליק, בתור עוזר מכונאי ולאחר מכן בקולנוע בית העם, בקריית חיים (כיום תאטרון הצפון). ולבסוף חזרתי לקולנוע ספיר בתור מסריט.

בילדותי המשפחה נזקקה לעזרה כדי לקיים את עצמה, עבדתי בבקרים בתור חניך מסגריה, ובתור מסגר מכני. עבדתי בעבודות שונות עד הגיוס וכל הכספים היו לפרנסת המשפחה.

מכיוון שהיה לי חשוב לרכוש מקצוע, בבקרים עבדתי ובערב למדתי בטכניון. גרתי בקרית ביאליק ברחוב זבולון 7 לשעבר וכיום שדרות ויצמן.

הזווית האישית

מאור: היה כיף לשבת עם סבא, לשמוע את סיפורו ולדעת עליו דברים שלא ידעתי קודם.