מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי ניסן, נולדתי בשנת 1948 יחד עם המדינה ואני היום בן 73 ומכוון שנולדתי בראש חודש ניסן ההורים שלי החליטו לקרוא לי ניסן.

הוריי חנה ופנחס נולדו בפרס ובשנת 1910 הם עלו לישראל. את דרכם עשו בדרך במשך שנתיים. הדרך הייתה קשה מאוד אך בסופו של דבר הגיעו לארץ. המקום הראשון אליו הגיעו: פתח תקווה ואז עברו לירושלים. בירושלים נולדו להם 13 ילדים כשאני מספר 10.

מקצוע ועיסוק

כשהגעתי לגיל חמש, גיליתי שיש לי כשרון לעשות כל מיני דברים. הייתי ילד סקרן מאוד ואהבתי לפרק כל מיני מכשירים. בגיל יותר מאוחר הייתי בחוג לנגרות ובנוסף לזה התעסקתי בכל מיני מתכות ומכניקה. שהתבגרתי יותר התחביב שלי היה נגרות ועם הזמן הפכתי אותו למקצוע עד היום.

אזור המגורים

נולדתי בשכונה בירושלים שקוראים לה מחנה יהודה, בתחילת קום המדינה היא הייתה שכונת עוני, כל מי שגר שם היו פליטים. כשהייתי בן שנה, עברנו לשכונה שקוראים לה רוממה. זאת הייתה שכונה שגרנו שם בבתים שערבים עזבו אותם במלחמת השחרור. גרנו באזור מאוד יפה עם עצים ובוסתנים מסביב. הייתה לי ילדות מאוד מאוד יפה והיה לי ממש כיף. לפי דעתי גדלו בילדות מאוד יפה, יש חברים שאני עדיין בקשר הייתם עוד מהתקופה של הגן.

שירות צבאי

שהתגייסתי מאוד רציתי להיות חייל קרבי, אחרי כמה זמן עשיתי קצת בעיות והעבירות אותי משם ליחידה שקוראים לה גולני. יצא לי להשתתף בלא מעט מלחמות. השתתפתי במלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת לבנון ובמלחמת יום כיפור, אשר הייתה המלחמה הכי קשה. היה אפילו גם פעם אחת ניצלתי ממוות כי היה לי מזל.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בשנת לימודים תשפ"ב