מאגר סיפורי מורשת

פרטים אישיים  

שמי משה דגן נולדתי ב21.5.1939 וכיום אני בן שמונים וארבע.

להורי קוראים גבריאל ודינה. הורי בחרו בשם משה כי כי משה היה מנהיג. עבדתי בתור כבאי שלושים ושלוש שנים ושיחקתי כדורגל בליגה ב הפועל חצור. התחתנתי בשנת 1965 והייתי נשוי ארבעים וחמש שנים.

הילדות של משה דגן 

משה נולד בפרס, להוריו גבריאל ודינה עלה לארץ בגיל עשר, בשנת 1951. העלייה לארץ הייתה נקייה ללא פגע או קשיים, ומשה הגיע לראש פינה. הם גרו בצריף ואחרי שנתיים עלו לחצור. שם הם חיי עד היום עם ארבעה ילדים ואישה.

העלייה לארץ 

משה עלה לארץ בעקבות תאונה שלו עם ערבי שנידרס. בעקבות הדריסה היו מהומות ואמו החביאה אותו בבטנה, הם ברחו לטהרן לדודם יוסף, ומטהרן עלו למטוס והגיעו ארצה. כשנחתו לקחו אותם במשאית לראש פינה, לצריף קטן וצפוף. בהמשך שלחו אותו למושב אילנייה ומהקיבוץ שלחו אותו לצבא.

בצבא משה שרת בשיריון והוא השתחרר לפני מלחמת הכיפורים. במלחמה הוא שרת ברמת הגולן, והיה נהג אמבולנס צבאי. הוא אסף פצועים והסיעם לבתי חולים. הוא השתחרר מהצבא בגיל עשרים ושלוש.

מקצוע ועיסוק

משה היה כבאי במשך שלושים ושלוש שנים, שירת כקצין כיבוי בחצור הגלילית. באותה עת הייתה תאונת דרכים באיילת השחר, ובתאונה הזו היו ארבעה הרוגים מטובא. משה חילץ אותם מהרכב, במסגרת היותו כבאי.

בניית משפחה

משה הכיר את אישתו אסתר בגיל עשרים וחמש והתחתן איתה, נולדו להם ארבעה ילדים: שלומי, גבי, ליאור ודנה. שלומי התגייס לצנחנים, ליאור היה רב סרן בגולני, גבי למד בישיבה ודנה מנהלת יחסי אנוש.

תחביבים

הוא שחקן כדורגל בהפועל חצור ליגה ב', אוהב לשחק שש בש, לנסוע באופניים ובאופנוע.

הוא יצא לגמלאות בשנת 2020 וכיום כיום הוא  עובד בגינה ועושה הליכה כל בוקר. תקופת הקורונה עברה לו בסדר ולשמחתו לא חלה בכלל.

מסר לדור הצעיר

ללמוד טוב, להתגייס לצבא ולהיות בן אדם טוב.

הזווית האישית

משה: נהניתי מהתהליך, וכולי תקווה שהדור הצעיר ידע את הסיפורים, של הדורות הקודמים ויחכים מהם.