מאגר סיפורי מורשת

סבא רבה בוריס גרינברג, נולד בשנת 1917 בעיר סלוצק שבבלארוס. ובילה את ילדותו ונעוריו בעיר סלוצק.

בשנת 1939 גויס לצבא האדום הסובייטי, ונשלח למזרח הרחוק לעיר חברובסק, שם שירת בצבא.

בתום שירות של שנתיים, רגע לפני הפירוק ביוני ב-1941, גרמניה הכריזה מלחמה על ברית המועצות, ויצאה למלחמה. סבא רבה נשלח כמו רבים מיחידותיו האחרות לחזית. בהתחלה הוא נשלח לקורסים של חודשיים, של הכשרה, לפני המשלוח לחזית, בעיר ציברקול שבאורל.

לאחר סיום הקורסים, הוא נשלח יחד עם החיילים הנוספים, בדרגים שונים, לחזית הצפון-מערבית ליד מוסקבה, ליד העיר סטאראיה רוסה, שם באוגוסט 1941 הייתה התקפה של גרמניה הפשיסטית.

בחזית זו סבא רבה הוכיח את עצמו כגיבור אמיתי. סיים משימות לחימה רבות, יש כמה מאסירי גרמניה שעבור תפיסתם, הוענקו לו מדליות.

בהמשך, גרמניה הנאצית חיזקה את המתקפה לכל הכיוונים.

בשנת 1942 סבא רבה הופנה מחדש לחזית אחרת, ושמה קלינין, שם היו קרבות עזים בכיוון פסקוב.

בפברואר 1943, סבא רבה נפצע קשה ברגלו, הירך הייתה משותקת, והוא פונה בתחילה לבית חולים זוטר,  ואז לבית החולים סקליפאסובסקי שבמוסקבה.

הוא שכב שם אחד עשר חודשים. לאחר שעבר פעולות רבות, הוכר כנכה מהקבוצה הראשונה, והוכרז בלתי כשיר להמשך הקרבות.

מבית חולים הוא חזר לחברובסק על קביים. הוא לא חזר לעיר הולדתו סלוצק כי היתה שם הייתה מלחמה וכל קרוביו מתו.

בשנת 1944 בחברובסק המשיך בטיפול בעקבות הפציעה, והלך על קביים במשך שנים רבות.

ואז החיים האזרחיים החלו, הוא התחתן ועבד במפעל במשך חמישים וחמש שנה.

ב1999 עלה לישראל והתגורר בה כשבע שנים. הוא נפטר בשנת 2006, בגיל שמונים ושלוש.

הזווית האישית

ליליאן – התרגשתי מאוד לשמוע את סיפורו של סבא רבה שלי. למעשה את הסיפור שמעתי מפי סבא של סבא שלי, הבן של סבא רבה שלי. איך דורות מגלגלים סיפור ,ואיך סיפורי גבורה נשמרים במשפחה.