מאגר סיפורי מורשת

שמי מולי להד נולדתי ב 1953 בחיפה להורי עזרא ונעמי להד ולאחותי שלומית.

שלומית נולדה בהפוגה הראשונה של מלחמת השחרור ולכן נקראה שלומית בתקווה שיבוא שלום.

גדלתי בחיפה בשנת 1971 התגייסתי לחיל האוויר, למרות שאבי היה קצין חימוש ראשי של חיל הים. שירתתי בבור של חיל האוויר, הייתי עוזר אישי של מפקד החייל במהלך מלחמת יום הכיפורים.

בתום המלחמה התנדבתי לשנת קבע, ואחר כך הלכתי ללמוד פסיכולוגיה . סיימתי שלושה תארים ואף עשיתי דוקטורט שני באנגליה. ב 1979 עלינו לשנת התנדבות אני ואשתי ורד ז"ל בקריית שמונה. ושם נולדו לנו ארבעה ילדים : תום, מיכל, עמרי ועופר.

גלגולו של חפץ

משפחתו של אבי עזרא ז"ל באה מליטא. סבו של אבי היה רב בוילנה, והגביע  בתמונה למעלה, היה שייך לאביו, כך שהוא כבר ארבעה או חמישה דורות במשפחתנו. למרות שמשפחתנו אינה דתית כל שנה היה הגביע של סבא רבא, מופיע על שולחן הפסח ככוס אליהו הנביא.

סבי שמואל לקרמן ז"ל היה העורך הראשון של ירחון הרפואה העברי הראשון בווילנה. סבתי בתיה הייתה מורה לעברית בבית הספר "תרבות" בווילנה. ב1936 עלו כציונים והתיישבו בהרצליה. שם עם עליית יהודים רבים לישראל ללא ידיעת עברית, סבתי הייתה הולכת לבתים, ומלמדת קבוצות של נשים לקרוא ולכתוב בעברית. בחופשות הקיץ הייתי מלווה אותה לשיעורים האלה.

הזווית האישית

סבא מולי: "המפגש הבלתי אמצעי והמרגש עם זיו, והבילוי איתו בכיתה ריגשו מאוד. כאילו לרגע קט גם אני חזרתי לכיתה ו'. נוסטלגיה וזיכרונות מחד ומאידך המבט של מאז ועד היום, הוסיפו נופך של קסם למפגש. בעיקר התרגשתי מהילדים והעניין שיש להם בעולמם וזיכרונותיהם של הסבים". זיו: "לי היה מעניין ללמוד על הסיפור של סבא, כי אף פעם לא באמת יצא לי לשבת ולהקשיב לכל הסיפור, אז היה לי מעניין".