מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי מספר על אבא שלו:

אבא שלי נולד בשנת 1910, בורשה, בירת פולין. הוא עלה לארץ בשנת 1926.

בתקופת המנדט הבריטי, היה צורך באישורים מיוחדים ולא נתנו לכל אחד לעלות. אבא שלי עלה בתור תלמיד, כדי לסיים תיכון בארץ. כשהגיע לארץ למד במקווה ישראל, בית ספר חקלאי. בית הספר מקווה ישראל הוקם ע"י כי"ח – כל ישראל חברים, אגודת חברים. אחרי שסיים את הלימודים בכיתה י"ב, הלך לעבוד בחקלאות, בפרדסים במקום שנמצאת כיום גבעתיים, וגר במשק הפועלות. במסגרת העבודה בין 1930 ל-1940 הלך ללמוד נהיגה על אוטובוס, וכשסיים עבד כנהג אוטובוס.

אבא שלי הצטרף להגנה, והם התאמנו בנשק בחוסמסה-בית גדול שעשו בו את האימונים של ההגנה, במקום בו נמצאת חולון. שם גם היה הסליק שלהם, הם לקחו את הנשק, התאמנו בו, והחזירו אותו לסליק וככה לא תפסו אותם. לקראת מלחמת השחרור, אבא שלי שמר בדרך הביטחון, דרך שעוקפת את כל הכפרים הערבים וכך היו מגיעים לירושלים בלי להיפגע.

אחרי קום המדינה, אבא שלי עבד בתור נהג, בהתחלה בחברה שנקראת: איחוד רגב, ואחר כך עבר לחברה שנקראת דן.

בשנת 1950 הוא התחתן עם אמא שלי, סבתא שושנה. ואני נולדתי בשנת 1951.

בשנת 1956, במבצע סיני, גייסו את אבא שלי להיות נהג אוטובוס להובלת חיילים. הוא גויס.

המבצע  נערך בחלוקה של הכוחות לכמה כיוונים,  כוח אחד, צנחנים, צנח במיתלה שבמרכז חצי האי סיני. כוח שני נע לכיוון תעלת סואץ, בצפון חצי האי סיני, וכוח שלישי נע לכיוון דרום, לאורך קו החוף של ים סוף, עד לשארם א-שייח.

הזוית האישית

הללי וסבא: היה לנו כיף מאד לבלות את זמן האיכות שלנו יחד.