מאגר סיפורי מורשת

סיפורו של סנדקה ששון זאודה

"נולדתי באזור גונדר במקום שנקרא טדה וורדה, נולדתי שם וגדלתי שם. אני זוכר מהבית, תמיד את הדיבורים על ירושלים. אני זוכר שהפרז'ים (יהודים לבנים) מחוץ לאתיופיה היו באים לבקר אותנו. התגעגענו כל הזמן וחלמנו על ישראל, היינו שואלים אותם כל הזמן על העלייה לארץ ישראל.

לצאת לישראל היה קשה, ניסיתי לעלות גם בתקופתו של היילה סלאסי, הוא לא יכל היה לאפשר לנו זאת. ההורים שלנו ידעו שניתן להגיע ברגל לסודן ומשם לישראל. כל פעם הלכתי לבד, עשיתי בדיקה טובה , לא סתם אקח את המשפחה בלי לבדוק. בדקתי דרכי גישה שונות לפני שיצאנו לדרך.

אלוהים נתן לי את האומץ. אני לא ספרתי למשפחות היהודיות שהברחתי, שהייתי בבית הסוהר. צריך היה להגיד להם רק מה שטוב. הסברתי להם שיש דרך ואני לא ספרתי להם את הסוד האישי שלי…."

המעצר

"באחת הפעמים הציעו לי שוב להעביר שבעה אנשים, עם נשק מאתיופיה לסודן. היה לי אומץ לא פחדתי משום דבר. אמרתי לשליחים, הנה קוראים לי סדקה ועכשיו הם קראו לי ששון, גם אם יהרגו אותי, לכם אין בעיה, אני לקחתי אותם.

כשנתפסנו כמעט חודש היינו בידיים שלהם ולא זזנו, אחר כך לקחו אותנו לבית הסוהר בגדריף שם הכניסו אותנו לכלא. לבנות היה קשה מאוד בכלא. ממשלת סודן הייתה הודעה שלא לנגוע בבנות. הודעה זו הצילה את הבנות. אחר כך העבירו אותנו למחנה פליטים, גם שם המשכתי לעזור להם וקניתי להם קמח. לא היה לי מנוח, אלוהים נתן לי כוח כמו אריה".

בתו לידור זאודה שאלה את אביה האם האנשים הודו לו והיו אסירי תודה על מה שהוא עשה עבורם? ששון השיב לה: "באמת לא חשבתי לקבל תודה, תודה לאלוהים, חשבתי רק על מדינת ישראל, רק על המדינה שלי שנבוא אליה והגענו ברוך השם. הסיפור שלנו חשוב, אנחנו חלק מהקמת המדינה. זו פעם ראשונה שאני מספר את הסיפור שלי ואני חושב שזה חשוב מאוד. החלום שלי היה לבוא למדינת ישראל והוא התגשם".

לצפייה ושמיעת סיפורו המלא של ששון זאודה

סיפורו של אסיר ציון יוצא אתיופיה סנדקה ששון זאודה, בהפקת חניכי פרויקט 'אברה', עמותת עצו"מ, קרית גת 2011: תכנית חברתית המפגישה אסירי ציון ופעילי עלייה יוצאי אתיופיה עם בני נוער במטרה לשפוך אור על תולדות עלייתם ארצה. התוכנית מאפשרת לאסירי ציון לספר את סיפורם ומעניקה לנוער את הזכות ליטול חלק בהפקת סרטים אודות פעילותם. בימוי ועריכה: דוד גברו. עמותת עצו"מ.

יום צילומים לתיעוד סיפורו של ששון

הזוית האישית

אורלי איטגב: יצאנו במטרה לתעד את סיפורו של ששון ולפגוש אותו בביתו בקריית גת. ששון היה פעיל באתיופיה להעלאת היהודים ארצה. הוא התחיל בפעילותו הקהילתית בגיל מאוד צעיר, כבר בגיל 15.

עדן יאלו: זה חשוב לנו כדי שבני נוער בגילנו יחשפו לסיפורים אלו ונשפוך אור על סיפורים אלו. חשוב היה לי לשמוע את סיפורו של ששון. יש חלק מבני המשפחה שלי שהם אסירי ציון ואני רוצה לשמוע עוד סיפורים.