מאגר סיפורי מורשת

אבנר בן נר נולד ב-29.6.1931 בעפולה.

להוריו קוראים מרים ונפתלי ושניהם עלו מרוסיה בשנת 1921,המסע שלהם היה ארוך- בהתחלה נסעו מקוברין  אשר בבלרוס לוורשה שבפולין,  משם המשיכו  לאיטליה, ואחר כך הפליגו  באונייה למצריים, ומשם  עלו ברגל לישראל.

אבנר בן נר גר בכפר יהושע במשך כל חייו. בילדותו הוא למד בבית הספר בכפר, והיה משחק הרבה עם חבריו במשחקים של פעם. אחד הדברים שזכור לו במיוחד הוא הנסיעה ברכבת העמק,  והמשחקים שהוא וחבריו שיחקו  היו משחק בו לוקחים שני מקלות, והיו מעיפים מקל אחד עם המקל השני וככה היו משחקים "תחנות".

בצבא אבנר שרת בשריון ובנח"ל, הוא לחם כמעט כבל מערכות ישראל, במלחמת השחרור היה קשר, במבצע קדש היה מפקד טנק,  במלחמת ששת הימים היה קמב"ץ שריון. חיל השריון הישראלי הוא החיל המתמרן העיקרי בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל והוא מבין חילות השריון הגדולים בעולם, חיל השריון מבסס את עיקר כוחו על טנקי מערכה. צבעה של כומתת החיל הוא שחור ואילו צבעי הדגל של חיל השריון הם ירוק ושחור. בסמל החייל, הקבוע על הכומתות, מופיע טנק קרומוול – מדגמי הטנקים שמהם הורכב החיל בראשית דרכו. ויקיפדיה.

רוב חבריו של אבנר נהרגו במלחמות ישראל.

לפרנסתו עבד אבנר כחקלאי וגידל אגסים וירקות, והיה לו משק של פירות וירקות. חקלאי הוא אדם העוסק בחקלאות, ומגדל בעלי חיים או צמחים מבויתים כמקור למזון, לביגוד ולמוצרים אחרים. המונח בדרך כלל חל על אנשים שעוסקים בשילוב של גידולי שדה, מטעים, כרמים, עופות או בעלי חיים אחרים. חקלאי יכול להיות בעל קרקע חקלאית או לעבוד כפועל על אדמות שנמצאים בבעלותם של אחרים, אך לרוב המונח מתייחס לבעל משק, בעוד העובדים בחווה/משק חקלאית מכונים בדרך כלל כעובדי משק. חקלאי המסתמך רק על מי גשמים להשקיית גידוליו עוסק בחקלאות בעל, זאת להבדיל מחקלאות שלחין בה נעשה שימוש באגירה והזרמה של מים אל השדה.

את אשתו הכיר אבנר כיוון שהיתה בת דודתו.

אבנר מאד אוהב לגלף בעץ, ולתלמידים הכין במתנה סביבונים אותם גילף במו ידיו.

גילוף בעץ הוא צורה של פיסול בעץ בעזרת אזמל, סכין גילוף או בעזרת כלים אחרים. העץ שעובר גילוף נהפך לפסלון, לצלמית או לקישוט. מגלף בעץ מתחיל גלופה חדשה עם בחירת חתיכת עץ בגודל המתאים ובצורה המתאימה לפסל שאותו הוא יוצר.  ניתן לגלף את כל סוגי העצים, אך לכל עצים מאפיינים ואיכויות משלו. לאחר שהעץ המתאים נבחר, המפסל בעץ מבצע גילוף גס של העץ במפסלות בגדלים שונים. לאחר הגילוף הגס מתבצע גילוף עדין של העץ. בשלב זה נעשה שימוש בכלים קטנים יותר ובתנועות עדינות יותר. בסיום הגילוף מחליקים את העץ ויוצרים בו חריצים או קישוטים נוספים. לאחר שמלאכת הגילוף מסתיימת האמן יכול לצפות את העץ בשמן טבעי כגון שמן פשתה, על מנת להגן על הפסל מלכלוך ומלחות. הציפוי גם מעניק לפסל העץ ברק וקווי מתאר ברורים יותר. לרוב מצפים גלופות עץ בשכבה של שעווה שמעניקה לעץ הגנה וברק עשיר ורך.

הזווית האישית

הסיפור נכתב במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי, בשיתוף עם אתר השימור של רכבת העמק, כפר יהושע בהשתתפות המתעדים: בניה בוצר, איתמר בראל, בועז בן חמו, והמספר אבנר בן נר.