מאגר סיפורי מורשת

שמי עמית אסף, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי במסגרתה אני משתף את הסיפור המשפחתי של סבי, גיורא שינמל.

סבא נולד בשנת 1946 בבית החולים בעפולה וגדל בכפר יהושע. הבית בו הוא והוריו גרו היה צריף בחצר של חברים במושב. בכפר היו גידולי חקלאות, רפתות עם פרות, ולולים עם תרנגולות והוריו עבדו במשק החקלאי בכפר וכך הם התפרנסו.

לסבא זכורה מסילת רכבת שהייתה סמוך לכפר ונקראה רכבת העמק. סבא גדל בכפר יהושע רק שנה אחת ולאחר מכן הוא ומשפחתו עברו לקריית טבעון. הבית בטבעון היה בית פרטי דו משפחתי (שתי משפחות צמודות) עם שטח אדמה. בבית היו שלושה חדרים ובנוסף מטבח ושירותים. כשסבא היה גדול יותר הוא וחבריו לא שיחקו בתוך הבית אלא שיחקו בחוץ וכאשר היה גשם הם שיחקו בתוך הבתים. הם שיחקו ברחוב הרקפות במרכז של טבעון: מחניים, כדורגל, ריצה אחר גלגל עם מקל, קלאס וארבע מקלות. רוב הזמן הם שיחקו בכביש כשהיו חוזרים מבית הספר.

בשנים הראשונות, אימא שלו הייתה גננת, הגן שלה היה בתוך הבית שלהם והילדים היו באים לבית שלו. בגן חובה הגן היה מול הבית שלו. החברים הטובים במיוחד של סבא היו רמי ואיתן. סבא מספר שפעם החברים הטובים במיוחד היו השכנים שלך ולא היה מקובל שהולכים למקומות רחוקים לחפש חברים. כיום, סבא לא בקשר עם החברים מהגן ובית הספר. הם היו חברים ושמרו על קשר עד אחרי הצבא. אחר כך כל אחד התחתן והמשיך את החיים שלו ולאט לאט הקשר התנתק. לא היו טלוויזיות ומחשבים כשהוא גדל.

סבא היה פעיל בנוער העובד והוא נפגש עם חברים בפעולות. הם יצרו קבוצות בנוער העובד, רוב הקבוצות היו של ילדים מאותו הגיל ומאותו בית הספר. בבית הספר, סבא פחות אהב ללמוד ולעשות שיעורים. הוא היה בא הביתה ועשה מהר מה שצריך, הוא לא ישב כל היום עם ספרים ולימודים. המקצועות שאהב במיוחד הם גאוגרפיה וספורט. בגיאוגרפיה הם למדו על ארץ ישראל ומבנה הארץ. לא היו לו שיעורים מיוחדים, כמו אומנות ולא היה לו חוגים מיוחדים אחר הצהריים. בבית הספר של סבא היה מחנך אחד והוא היה מלמד את כל המקצועות והיו מורים ומורות מיוחדים שלימדו ספורט ואנגלית.

בימי ההולדת של סבא היו מזמינים בדרך כלל את המשפחה ובנוסף עשו יום הולדת לילדי הכיתה והזמינו את הילדים לבית. היה מקובל להזמין את כל הכיתה בלי יוצא מן הכלל ובדרך כלל כולם הגיעו. המסיבות היו צנועות בהשוואה להיום, למשל, פעם השמיעו שירים ושיחקו משחקי חברה לעומת היום שמזמינים מפורסמים ומשכירים אולם גדול לחגוג בו. סבא זוכר כשהיה לו בר מצווה קנו לו גלובוס והוא אהב את זה שהוא יכול להסתכל על כל העולם ועל ארצות אחרות.

במשפחה, סבא היה הבן הקטן ויש לו אחות בשם יעל שגדולה ממנו בארבע שנים. הם היו חברים טובים ולא רבו, שניהם היו באותו חדר גם בגילאים בוגרים כשאחותו הלכה לצבא. סבא זוכר שבחזית הבית בטבעון הייתה גינה והיא הייתה תלולה והוא תמיד עזר לאבא שלו לדאוג ולטפח את הגינה. פעם אחת באו אליהם בני דודים, סבא רץ בגינה יחד איתם ונחבל מעמוד שהיה בגינה והברך שלו נחתכה עם חתך עמוק. זה אירוע שזכור לו עד היום כאירוע שהשאיר לו סימן ברגל. בתיכון, סבא למד במגמה של מסגרות מכנית והוא מאוד אהב את זה וזו הייתה אחת הסיבות שהוא רצה לעבוד במקצועות שעוסקים במכניקה. בהתחלה הוא חשב שזה יהיה מכניקה יותר גסה כמו מכונאי או טכנאי טנקים, אבל הוא הגיע למכניקה עדינה והוא נהנה מזה בשירות הצבאי וגם אחרי השירות. סבא בחר דווקא במקצוע הזה כי הוא אהב לעשות הרבה דברים לבד ולעשות דברים טכניים. הוא למד מאבא שלו שהרבה דברים אפשר לתקן לבד, לאביו היה הרבה ניסיון אישי בזה, היה לו הרבה כלי עבודה ולפני הצבא סבא התעסק בהרבה דברים טכניים.

השירות הצבאי

לסבא היה קשה להתקבל לצבא, הוא היה בחוסר משקל ולכן לא רצו לגייס אותו. בתקופה הזו הוא נשאר בבית ועבד במפעל בחיפה, אחרי שנה הוא עלה במשקל והתגייס לצבא. סבא התגייס בתל השומר, שם יש את לשכת הגיוס. סבא מאוד התרגש כי הוא ממש רצה להתגייס. הוא עשה טירונות ואחר כך הוא הלך לחיל קשר ועשה קורס של טכנאים ובזה הוא עסק כל התקופה שלו בצבא.

 סבא בתקופת השירות הצבאי

סבא שירת קרוב לבית בבסיס בנצרת, מרחק חצי שעה נסיעה מביתו. הוא היה נוסע בהסעות לצבא שזה היה מאוד נוח או בטרמפים. הייתה תקופה שהרבה חיילים היו נוסעים עם טרמפים וזה היה בטוח. בין סבא לבין חיילים עמם שרת נוצרו קשרים טובים. הם בילו יחד, עבדו ביחד ועוד פעילויות משותפות. לסבא עדיין יש קשר עם חלק מהם.

אחרי הצבא סבא המשיך לעבוד כטכנאי. סבא למד על עצמו שהוא יכול לעשות הרבה דברים לבד ולהשיג מטרות באופן עצמאי. הוא הבין עד כמה הוא קושר קשרים חברתיים בקלות ומצליח לשמור עליהם. לאחר הצבא, סבא התקדם בתחומו ולמד דברים חדשים, עוד מכשיר ועוד מכשיר איך הוא בנוי ואיך אפשר לפרק אותו, זה לא תחום שמלמדים באוניברסיטה זה תחום מכני שלומדים דרך החברות שמייצרות את המכשירים ויש כל פעם קורסים וככה היו מתקדמים. סבא לא זוכר את כל הדברים שהוא למד כי היום יש כבר דברים משוכללים יותר והוא כבר לא מתעסק בזה.

הכרות עם סבתא

סבא הכיר את סבתא (אתי) במסיבה משותפת של חבר. סבתא הגיעה מתל אביב וסבא הגיע מטבעון. בעקבות המפגש במסיבה הם התחילו לצאת. בהתחלה הם דיברו בטלפון כי הם גרו רחוק אחד מהשני בהמשך כשההכרות העמיקה, סבא היה נוסע פעם בשבוע לתל אביב ופעם בשבוע סבתא הייתה באה לטבעון. לאחר שנה שלמה של הכרות הם החליטו להתחתן.

לסבא זכורה חוויה כיפית שסבתא יצאה לנופש במועדון גשר הזיו ליד נהריה והוא רצה לבוא לבקר אותה שם  אך המקום היה סגור. המועדון נמצא ליד חוף הים אז הוא הלך לאורך הגדר למקום מרוחק יותר, החליף לבגד ים, נכנס לים ושחה מעבר לגדר. הוא נכנס לשטח המועדון, הם נפגשו ואז הוא היה צריך לחזור דרך הים כדי לקחת את הבגדים. סבא הציע נישואין לסבתא כשהוא היה בן 24 ביום שישי כאשר הם יצאו לבלות במועדון, בעבר זה היה בילוי נפוץ.

סבא הגיע למפגש עם סבתא מצויד בטבעת שקנה וכשהם בילו הוא שאל אם היא רוצה להתחתן איתו. סבא זוכר שזה היה מאוד מיוחד עם התרגשות גדולה, לא כל יום מציעים נישואים. סבא וסבתא יצאו לירח דבש באילת למשך שבוע, בבית מלון שנקרא נפטון היה להם חדר מול הים. הם פגשו במלון זוג חברים שהם בילו איתם פעם פעמיים והתחתנו בדיוק גם באותו זמן. סבא קיבל מסבתא לנישואין שעון יד עשוי זהב של לונג'ין, יש לו עד היום את השעון. הוא קנה לה גם שעון וגם טבעת.

סבא וסבתא גרו ביד אליהו בתל אביב ברחוב הפלמ"ח בדירה בקומה שלישית שכללה שלושה חדרים שאותה הם קנו בעזרת משכנתה. סבא עבד בחברה שנתנה שירות תיקונים ומכירה של ציוד משרדי כגון: מדפסות, מכונות חישוב ועוד. סבתא עבדה כמזכירה בדיוטי פרי. הבילויים שסבא וסבתא הכי אהבו לבלות זה לרקוד במועדונים, לצאת לטיולים ומסיבות של חברים בסופי שבוע.

סבא הפך לאבא בגיל 27 כשליאור (הבן הבכור מתוך 3) נולד. לסבא היה חשוב להנחיל ערכים של יושר ועזרה לזולת.

הזוית האישית

סבא גיורא: נהניתי מאוד מהעבודה המשותפת עם הנכד שלי עמית. זו היתה חוויה מיוחדת בה יכולתי לספר לו על חיי במהלך השנים ועל האפשרות שניתנה להעביר מידע זה אליו. מתכונת העבודה היא מיוחדת ולא שגרתית. ברצוני לאחל לנכדי היקר שימשיך להיות סקרן ויגלה עוד דברים על ההיסטוריה המשפחתית שלנו. שיצליח בלימודים ויעסוק בתחביבים שהוא מאוד אוהב.

באהבה סבא גיורא

הנכד עמית: חוויתי על התכנית הקשר הרב דורי היא עוררה בי עניין, סקרנות ושמחה כי אני התעניינתי בסבא והסיפורים שלו היה מעניינים ונהנתי לכתוב את העבודה. למדתי על סבא שפעם הוא גר בטבעון ולא בכפר סבא ושסבתא גרה בתל אביב. הייתי רוצה לאחל לסבא בריאות אושר ושימשיך להיות כמו שהוא. חלוקת העבודה למשימות קטנות והגדרת המועד להגשת כל אחת מהן הפחיתה לי את הלחץ ובזכות כתיבת העבודה למדתי פרטים חדשים שלא ידעתי על סבא, בנוסף בזכות כתיבת העבודה נהנתי מזמן איכות שלי עם סבא וגם אני שמח על ההזדמנות שניתנה לי לכתוב את העבודה במסגרת בית הספר.