מאגר סיפורי מורשת

שמי עמית עזריאלי, תלמידת בית הספר "קריית יערים" ברמת השרון. במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בה אני משתתפת השנה, ביקשתי מסבי עז עזריאלי להצטרף לסדרת המפגשים הרב דוריים שהתקיימה בבית ספרינו והוא הסכים.

סבא משתף: "שמו של אבי ינון עזריאלי הוא בנו של עז (Oz) עזריאלי יליד 1.8.1979, נולד בישראל. שם אמי יעל עזריאלי לבית רוזן ילידת, 21.9.1980. אמי יעל היא בתם של יגאל, יליד 23.9.1950 ושל דבורה רוזן לבית לוזון, ילידת 19.7.1952. משפחת לוזון הגיעה מטריפולי שבלוב.

סיפור משפחתו של סבי עז (Oz) עזריאלי (לשעבר מובשוביץ) שמקורה מהעיירה טבריג שבליטא: אבי צבי נולד בליטא בתאריך 27.7.1914. אמו פרומה נולדה בליטא בשנת 1884 ועלתה ארצה בשנת 1923 בעקבותיו של הסבא עזריאל מובשוביץ (נולד 19.02.1878 בליטא נפטר 18 בספטמבר 1940). הוא היה חבר קבוצת "החלוץ" והיה ציוני נלהב והחליט לממש את חלומו ועלה ארצה לפני המשפחה בעלייה שלישית כדי להכשיר את הקרקע לעליית המשפחה כולה.

וכך עשה: הגיע לתל אביב כשמעט מחסכונותיו עמו ורכש חלקת קרקע ברחוב פרץ חיות במרכזה של העיר תל אביב. הוא רכש מכונת בטון ובנה בית מידות בן שלוש קומות על מנת להשכיר חלק מהנכס ובחלקו האחר לשכן את המשפחה כשתגיע מהגלות שבליטא. בשנה זו עלה גם בנו שאול מובשוביץ שהיה מורה בבית ספר טכנולוגי בתל אביב (יליד 1907 ונפטר בתל אביב ב-15 בדצמבר 1946 כ"ב בכסלו תש"ז).

לעזריאלי ופרומה היו ילדים נוספים:

שושנה מובשוביץ, ילידת 1 באפריל 1910, נפטרה 27 בינואר 1984 בתל אביב.

יוסף מובשוביץ, יליד אוקטובר 1911 ונפטר ב -6 בפברואר 1988 בפרדס חנה.

צבי מובשוביץ (סבא רבא של עמית), נולד 27.07.1914 ונפטר 27.11.2009 בתל אביב.

משה מובשוביץ נולד 1917 ונפטר 13 בפברואר 2011 בתל אביב.

בעבודת השורשים שביצע ינון (אבא של עמית עזריאלי) עברנו על מסמך היסטורי שמאחוריו סיפור הגעתה של סבתי פרומה עם ארבעה ילדיה: Roza – שושנה בת 15 , Josef בן 14, אבי Hirsh צבי בן 11, ו -Moshe  בן 8. לאחר שהבית המתין למשפחה ברחוב פרץ חיות התקבלה ההחלטה שזו העת לעלות לארץ הקודש.

באותם ימים ליטא הייתה מדינה עצמאית והדרכון מספרו 10829 (תמונותיו מצורפות למסמך זה) הונפק בשפה הליטאית. בעזרת החתימות והוויזות שבתעודת מסע זו ניתן היה לשחזר את המסע.

טאבריג (טאורגה בליטאית): "טאורגה (בליטאית Tauragė; ביידיש טאבריג ; בגרמנית Tauroggen, בפולנית Taurogi) היא עיר קטנה במערב ליטא בסמוך לגבול עם מחוז קלינינגרד, על נהר היורה. בירת מחוז טאורגה. אוכלוסייתה נאמדה בשנת 2008 ב-27,816 תושבים. במפקד של 1847 מצויין שהיו בטאבריג 410 יהודים, אך מספר זה נראה כטעות וההערכה היא שהיו בעיר כ-2,000-1,000 יהודים. במפקד של 1897 נמנו בעיר 3,634 יהודים מתוך אוכלוסייה כוללת של 6,655 איש" (ויקיפדיה). זו עיר הולדתו של ד"ר אבא לפין ובתחילת המאה ה-20 כיהן כרב בעיירה הרב אברהם אהרון בורשטיין שנודע כ"הגאון מטבריג".

המשפחה (הסבתא וארבעת הילדים) יוצאת דרך עיר הנמל קלינינגרד ומשם לקובנו שם הונפקה הויזה בקונסוליה הבריטית (חותמת בדרכון) קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס). אשרת היציאה מליטא הונפקה ביום 28.10.25 ואיפשרה את היציאה לפלשתינה.

תחילת המסע ברכבות מטאבריג דרך קניגסברג (קלינינגראד) לרוסטוק המבורג, האנובר אל מפגש הגבול גרמניה צרפת. משם ישנה חותמת בדרכון של המעבר דרך גרמניה ואשרת מעבר ל-15 יום לצרפת (מוגבלת בזמן).  הנסיעה מהגבול לשטרסבורג (ברכבות) לליאון ולמרסי משם דרך צרפת לעיר הנמל מרסי ומשם באוניה (שמה "סיני", התגלה רק לאחרונה באתר My Heritage מצורפת לעבודה זו) לארץ ישראל בדרכון חתימת ממשלת פלשתינה שנשלטה על ידי המנדט הבריטי 6.03.1926. כך מסמך עתיק יומי מאפשר לשחזר את המסע ואת ההגעה. ממש לאחרונה מצאתי מסמך ובו רשימת המגיעים לנמל חיפה באונייה "סיני" ביום 06.03.1923.

אבי למד בתל אביב בבית הספר "תחכמוני " לבנים והתגייס במצוות ההגנה בגיל 17 למשטרה הבריטית לאחר תהליך הכשרה בבית הספר לשוטרים שבשפרעם. הוא התגייס למשטרת ישראל עם קום המדינה והיה בן 500 השוטרים הראשונים, מספרו האישי 484. הוא שירת במשטרה עד שנת 1975 וסיים כקצין.

במהלך שירותו ובמצוות סגן המפכ"ל עמוס בן גוריון, עיברת את שם המשפחה מ-מובשוביץ לעזריאלי, על שמו של אביו עזריאל גם אני כותב רשימה זו עז (Oz) "גזור" משמו של סבא עזריאל.

החפץ/מסמך שברצוני להביא לכאן הוא דרכונה של סבתי (אימא של אבי צבי) פרומה מובשוביץ ז"ל.

הזוית האישית

עמית הנכדה המתעדת: אני מודה לסבא ששיתף אותי בקורות חייו ושתיעדנו את סיפורו במאגר המורשת.