מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי רחל ממן ואני סבתא של גילי. נולדתי בשנת 1954 בפרס בעיר שיראז.

שיראז היא בירת פרובינציית פרס בדרום איראן, כ-684 ק"מ דרומית לבירה טהראן. על פי מפקד האוכלוסין האחרון של איראן משנת 2016 התגוררו בעיר 1,565,572 בני אדם והיא העיר החמישית בגודלה במדינה. העיר מוזכרת בלוחות חומר מעילם, המתוארכים לשנת 2000 לפנה"ס בקירוב, ונמצאו ביוני 1970 בעת חפירות בפינה הדרום מערבית של העיר. ויקיפדיה.

עליתי לארץ ב1957 כשאני בת שלוש וחצי.

בפרס נהגו לקרוא לי ניקה. כשעליתי לארץ ישראל, הגננת שלי הציעה לי לשנות את שמי לרחל. רָחֵל היא דמות מקראית המופיעה בתורה בספר בראשית, פרקים כ"ט-ל"ה. היא מתוארת כרעייתו האהובה ביותר של יעקב, מבין ארבע נשותיו, ואם יוסף ובנימין. במסורת היהודית, היא נחשבת לאחת מארבע האימהות של עם ישראל. היום אני מתחרטת על החלטה זו.

כילדה אהבתי מאוד לשיר ולרקוד. הגננת שלי הייתה שמה אותי על השולחן, והייתי מופיעה עליו.

בשנת 1977 התחתנתי עם שמעון ממן ונולדו לנו חמישה ילדים. שירה, קובי (אבא של גילי), עטרה, ניראל ואביתר. גרנו ביחד בדימונה.

דימונה היא עיר במחוז הדרום בישראל, והעיר הגדולה בשטחה בישראל. דימונה ממוקמת ברמת הנגב, בגובה 550 מ' מעל גובה פני הים – 35 ק"מ דרומית-מזרחית לבאר שבע, ו-35 ק"מ מערבית לים המלח. סמוך לדימונה נמצאת הקריה למחקר גרעיני. ויקיפדיה

באוגוסט שנת 1992 עברנו לנתניה. עבדתי בהוראה שלושים ושש שנים כמורה לספרות ולשון, בבית הספר היסודי, ובחטיבת הביניים בדימונה ובנתניה. יצאתי לפנסיה מוקדמת לפני שתיים עשרה שנה.

לפני ארבע  שנים בערך בעלי ז"ל נפטר. החלום שלו היה לכתוב ספר תורה. לפני שנה המשפחה כתבה ספר תורה לזכרו. הספר הוכנס לבית הכנסת בתהלוכה מרשימה עם שירים וריקודים. זה היה מאוד מרגש. הכנסת ספר תורה היא טקס שבו מכניסים לבית כנסת ספר תורה חדש שהסתיימה כתיבתו או ספר שהגיע מבית כנסת אחר. טקס ההכנסה חגיגי, ובמקרה של ספר חדש תחילתו בכתיבה חגיגית של האותיות האחרונות בביתו של תורם הספר, והמשכו בתהלוכה מלווה בשירה ובריקודים מביתו של התורם אל בית הכנסת. ויקיפדיה

היום הבית שלי הוא מקום מפגש לנכדים שלי, יש לי שבעה עשר נכדים שגרים בצפון, במרכז ובדרום ואני מאוד שמחה להיפגש איתם..

הזווית האישית

גילי: היה לי מאוד מרגש ללמוד דברים חדשים על סבתא שלי, ואני מרגישה שתיעוד הסיפור, ממש קרב ביננו.