מאגר סיפורי מורשת

הסיפור נכתב במסגרת פרויקט חונכות פר"ח בגליל תחתון. הפרויקט בשיתוף פר"ח, מפעל הפיס, מרכז צעירים ואגף החינוך של מועצה אזורית הגליל התחתון.

שמי רחל (שלי) דיקר, כיום אני בת תשעים, מתגוררת בכפר חיטים, ויש לי שלוש בנות ושמונה נכדים.

נולדתי בשנת 1931. תאריך הלידה שלי הוא 30.08.1931. נולדתי ברומניה, בעיר בראילה בדרום מזרח רומניה, שם הכרתי את בעלי.

בגיל שבע עשרה התחתנו ורצינו לעלות לארץ. כשעלינו לארץ נעצרנו בקפריסין, שם השלטונות לא אפשרו לנו לעלות לישראל, ונשארנו שם במחנה מעצר במשך תשעה חודשים. זו הייתה תקופה מאוד קשה.

בשנת 1948 עלינו לארץ וגרנו בחיפה, בעלי התגייס לצבא ושירת במשך שלוש שנים. אני הייתי בת שמונה עשרה והוא היה בן עשרים ואחת. הייתי עם שתי בנות קטנות בבית, ומאוד רציתי לעבוד אבל לא היה מי שיעזור לי לטפל בהן. החלום שלי היה לעבור לגור במושב ואכן הגענו למושב קטן ליד טבריה- בשם "כפר חיטים". כְּפַר-חִטִּים הוא המושב השיתופי הראשון שקם בארץ ישראל ובין היישובים הראשונים בסדרת יישובי חומה ומגדל. היישוב ממוקם בבקעת ארבל, ממערב לכנרת ומעל טבריה, וקרוי על שם העיירה התלמודית הגדולה כפר חיטיא הנזכרת רבות במקורות חז"ל ושמה השתמר בשם הכפר הסמוך חיטין. (ויקיפדיה) כשהגענו לכפר חיטים בעלי עבד בחקלאות – בלול, ובדיר הכבשים. אני הייתי אחות ועבדתי במשך עשרים ושש שנים במרפאה בכפר חיטים. בגיל חמישים ושמונה עזבתי את המרפאה ויצאתי לפנסיה. כשיצאתי לפנסיה טיפלתי באנשים מבוגרים וקשישים, וליוויתי אותם לקופות חולים. כך עשיתי עד שהגעתי לגיל שבעים."

רחל מספרת שבזמן שעבדה כאחות גם הייתה תופרת. היא מספרת שהיא מאוד אוהבת חברה, את משפחתה ואת תחום התפירה והעיצוב. רחל למדה לתפור מגיל כבר בגיל ארבע עשרה, והיא מספרת שאבא שלה רצה שהיא תלמד לתפור כדי שיהיה לה כסף לקנות לחם. רחל נהגה לעצב בגדים לילדים שלה, לפי חוברות גרמניות, שקיימות אצלה מילדותה ועד היום. רחל עיצבה ותפרה בגדים לדודים, לחברים, לילדים ולעצמה. היא תפרה לבת שלה את השמלת חתונה שלה, ולעצמה את השמלות לחתונה.

שמלה שרחל תפרה

רחל התאלמנה לפני אחד עשרה שנים. היא הייתה נשואה במשך שישים ושלוש שנים, ובעלה נפטר בגיל שמונים וארבע.

רחל בחרה תמונה שלה ושל בעלה, שהיא מאוד אוהבת, התמונה צולמה בחתונה של אחיה ברחובות. התמונה צולמה לפני ארבעים שנה, בשנות ה-60. רחל מספרת שבאותה תקופה היו קשיים כלכליים והיא זוכרת שנתנו להם אוכל בכרטיסיות ובתלושי מזון.

תמונה מחתונת אחיה

הזווית האישית

סתיו: החוויה עם רחל הייתה מיוחדת. רחל אישה לבבית וחמה, שפתחה בפנינו את ביתה באהבה ושמחה. רחל אישה של בית, מאוד אוהבת לארח ולהיות בחברת אנשים. החוויה של תיעוד הסיפור של רחל היתה מהנה וחווייתית.