מאגר סיפורי מורשת

סבתי אסתר שרייבר נולדה ברחובות ב1936, לפני קום המדינה.

סבתי בילתה את ילדותה עד גיל שתיים עשרה בבית ספר, ובמשחק עם חברותיה. היא היתה חברה בתנועת הנוער מכבי, וניגנה בפסנתר.

כשהייתה בת שתיים עשרה אבא שלה נפטר ממחלה קשה ביום הכרזת המדינה (כ"ט בנובמבר 1948).  לאחר מותו של אביה, עברה המשפחה לתל אביב, שם גרו עם סבא וסבתא של סבתי.  לסבתא שלי אחות בשם ציפי, הצעירה ממנה בארבע שנים.

אביה של סבתא היה צבר. הוא עבר בילדותו עם משפחתו לאוסטרליה אך הם חזרו אחרי מספר שנים לפלשתינה.

אמא של סבתא נולדה בפולין ב-12 בינואר 1912 והיו לה ארבעה אחים ואחיות. המשפחה שלה עברה לברטיסלבה, אשר בצ'כוסלובקיה. לסבא של סבתא היתה חנות למכירת נוצות, אשר שימשו למילוי שמיכות פוך. סבא של סבתא היה איש דתי שרצה לעלות לארץ הקודש.  כל המשפחה עלתה, פרט לבת הבכורה, רבקה, שנשארה עם בעלה ושני ילדיה בצ'כוסלובקיה. רבקה וילדיה נרצחו על ידי הנאצים במחנות ורק בעלה שרד.

סבא נולד בצ'רנוביץ אשר ברומניה ב-19 בספטמבר 1937. סבא היה ניצול שואה, הגרמנים שלחו אותו ואת משפחתו למחנה עבודה ברוסיה.  סבא סיפר כשהיה בן ארבע, משפחתו הייתה שולחת אותו לחפש להם אוכל. אם לא היה מוצא אוכל, לא היה להם מה לאכול. זו היתה אחריות כבדה לילד כל כך צעיר.  הם שרדו את השואה, וכשסבי היה בן שלוש עשרה הוא והוריו עלו לארץ. פה נולדה אחותו הקטנה. לאביו של סבא שלי היתה חנות למכירת וילונות. המשפחה גרה בתל אביב.

סבתא שלי שירתה בצבא בחיל הנדסה וסבא שלי בחיל השריון.

סבא וסבתא שלי הכירו כשעבדו במפעל והתחתנו בשנת 1959.  הם התגוררו בחולון רוב חייהם, ושם נולדו שלושת בנותיהם כולל אימי, שהיא הצעירה ביותר.  היה להם בית ספר לנהיגה שהיה מוכר מאוד בחולון.  הם עברו לתמרת ב-1999. סבי נפטר שנים לפני שנולדתי, בשנת 2000.  סבתא מתנדבת בסב-יום במזרע עד עצם היום הזה, שם היא מסייעת לקשישים במלאכות יד.

הזווית האישית

סבתא:  נהנתי מאוד לשבת עם ינאי ולספר לו סיפורים על עברי. התפלאתי לראות שאמא שלך זוכרת יותר ממני.

ינאי: לי היתה הזדמנות לי ללמוד על העבר של משפחתי דברים שלא ידעתי.