מאגר סיפורי מורשת

שמי ליעד אני בחרתי להציג את סיפור חייה של סבתי מצד אמי, עליזה אביטן. סבתי נולדה במרוקו בשנת 1948, עלתה לארץ בשנת 1962, כשהיא בת 13. אני בחרתי להציג את סיפור חייה משום שאנחנו מאוד קרובים ועניין אותי לשמוע עוד על סיפור חייה.

וזו עדותה:

ילדות

"נולדתי בוורז'ז'אט שנמצאת לרגלי הרי האטלס שבמרוקו בשנת 1948, זמן קצר לאחר קום המדינה. החיים היו שקטים, גידלנו פרות ותרנגולות. את המים שאבנו מהנהר שעבר בתוך העיר, את האוכל בישלנו בגחלים ואת הלחם אפינו בטבון. בכפר לא היה בית ספר, וכך לאחר שסיימנו את מטלות היום התפננו למשחקים כגון: גוגואים, חמש אבנים, קלאס, משחקי חבל ועוד. גרנו בבית בן שלוש קומות שהיה בנוי מחימר. בבית גרו הורי – אסתר משה, אני, שני אחי ושבע אחיותי. בלילות החמים עלינו לישון על גג הבית ובחורף ישנו בחדרים. משפחתי, ככל שאר משפחות היהודיות במרוקו, שמרו באדיקות על המצוות. היינו הולכים לבית הכנסת בשבתות וחוגגים את החגים היהודים במועדם. בגלל שהיה פחד מהערבים שחטפו ילדות יהודיות, נהגו לחתן את הילדות בגיל צעיר ואותי חיתנו בגיל 12. תמיד חלמנו לעלות לארץ הקודש ובגיל 13 עליתי לארץ ישראל עם בעלי הראשון."

העלייה והקליטה בארץ

"לארץ ישראל הגענו בעזרת הסוכנות היהודית. המסע נמשך שבועיים, באונייה שהפליגה ממרוקו דרך איטליה עד לחיפה. ההתרגשות להגיע לארץ הקודש היתה גדולה מאוד, וכך נישקנו את האדמה כשירדנו מן האונייה. מחיפה לקחו אותנו באוטובוסים למושב שוקדה שבנגב. עברית למדנו באולפן בעזרת חיילות ומתנדבות, מחולקים לפי גילאים. במושב עבדנו בחקלאות, והחיים עברו על מי מנוחות."

חיי משפחה

"בשנת 1971 התגרשתי מבעלי הראשון – ללא ילדים. לאחר כשנה, פגשתי את סבא משה דרך חבריי וביולי 1973 התחתנו. סבא משה גר בנתניה עם הוריו ושלושת בנותיו מנישואיו הראשונים. לאחר נישואינו עברתי לגור איתם בנתניה. נולדו לנו שלושה ילדים, שרית (אמך), קובי ודלית. אני וסבא גידלנו את ששת הילדים וחיינו 49 שנים מאושרות."

 סבתא ביום חתונתה

חיי היום

"היום אני בת 75, מתגוררת בנתניה ונהנת מחיי גמלאות.

אני מבקרת הרבה את הילדים והנכדים, ואת אחיותי ואחי המתגוררים עדיין בדרום הארץ. אני מבקרת במועדון לקשיש פעמיים שלוש בשבוע, שם אני פוגשת חברים, משתתפת בפעילויות כגון ספורט, ריקוד, ואמנות. אני אוהבת גם לשמוע הרצאות בנושאים שונים וללמוד דברים חדשים."

הזוית האישית

ליעד: לסיכום, מאוד עניין אותי לשמוע את סיפור חייה של סבתי. למדתי על מקום הולדתה של משפחתי, שמעתי סיפורים עליה ועל מה ילדים בגילי עשו במרוקו. למדתי רבות גם על העלייה ממרוקו ומה עשו והרגישו העולים ממרוקו.

סבתא עליזה: מאוד נהניתי לבלות זמן עם נכדי היקר ולשתף אותו בהיסטוריה שלי ושל משפחתינו.