מאגר סיפורי מורשת

סבתי מצד אבי, ורדה קישון, נולדה בתאריך 2.3.1953 בפתח תקווה. השם של סבתא שלי זה ראשי תיבות מהשם של סבתא שלה שנפטרה בשואה.

אימה אהובה נולדה בשנת 1930 בירושלים ועברה בילדותה עם משפחתה להתגורר בפתח תקווה. היא נפטרה בשנת 2019. אביה קרול נולד בשנת 1930 בעירה אנץ' בהונגריה. בגיל 14 נשלח עם משפחתו לאושוויץ בירקנאו. אביו נפטר שנתיים קודם לכן כשעבד בעבודות כפייה תחת הצבא ההונגרי. הוא הופרד מאימו, סבתו ואחיו הקטן על רציף הרכבת והועבר למחנות עבודה. עם סיום המלחמה חזר להונגריה וכעבור שנתיים עלה לארץ התגייס לצבא, שם גם הכיר את אהובה.

סבתא שלי גדלה ולמדה בפתח תקווה ואחר כך בתיכון שיין. היא הייתה משחקת קלאס, חמש אבנים, מחניים, חמור ארוך, גומי, מחבואים, תופסת וחבל חברה. הייתה לסבתא שלי חברה טובה שקראו לה גילדה. בנוסף היו לה מלא חברות מחוג התעמלות מכשירים ואחר כך באתלטיקה יחד עם אחותה התאומה בהפועל פתח תקווה.

בתקופת הלימודים הן היו קבוצה גדולה של בנות בבית ספר מתוכן חמש בנות היו בחבורה איתה. הן היו משחקות ביחד בהפסקות והמקצוע האהוב עליה היה עבודת יד. הן היו יוצרות ותופרות כל מיני דברים כמו בובות. בתקופת הבגרות היא הייתה במחנות העולים. הם היו משחקים בפרדסים בלילה יושבים מתחת לעץ הדומים ומשחקים שם אמת או חובה. והם גם היו נוסעים לבאולינג. בצבא סבתא שלי הייתה מדריכת שלישות היא התחתנה באמצע הצבא והשתחררה לקראת סיום התקופה.

סבתא שלי עבדה בהנהלת חשבונות והיא עבדה הרבה שנים במועצה המקומית בנימינה.

כשסבא שלי היה בצבא סבתא שלי הכירה אותו. הם יצאו שלוש וחצי שנים ואחר כך התחתנו. סבא שלי נולד בבנימינה והם התחתנו בשנת 1972 ואחר כך גרו בבנימינה. לסבתא שלי יש שלושה ילדים ושבעה נכדים הנכד הראשון הוא אחי הגדול עילאי. סבתא שלי מאוד התרגשה להכיר את נכדה הראשון. האירועים המיוחדים של המשפחה ביחד הם הימי הולדת שלנו החתונות והבריתות. כמובן גם ימי שישי שבהם אנחנו הולכים לאכול אצל סבתא שלי ארוחת שישי.

לסבתא שלי בילדות היו תחביבים מגוונים – היא הייתה ספורטאית באתלטיקה קלה ובתיכון אהבה לשיר במקהלה. היום סבתא שלי אוהבת מאוד לעבוד ולעצב את הגינה והיא מקדישה לזה הרבה מזמנה ונהנית מזה. היא מאוד אוהבת גם לארח את המשפחה ואנחנו נפגשים כל יום שישי כל המשפחה ביחד – צוחקים, משחקים ונהנים.

לקראת הגעתה לגיל גמלאות אמא שלה חלתה וסבתא שלי החליטה לעזור בטיפול שלה במשך כמה שנים. אחר כך כשנולדנו – אני אחיי ובני דודיי, היא עזרה לשמור עלינו הנכדים.

הזוית האישית

הנכדה יובל: החוויה הייתה נעימה, למדתי דברים חדשים על סבתא, היה כיף לדבר איתה ולהקשיב לה.

סבתא ורדה: מסר שמאוד חשוב לי להעביר לדורות הבאים הוא שמאוד חשוב לשמור על קשר במשפחה ולספר את הסיפורים של המשפחה כדי שכולם ידעו במשפחה וחשוב לשאול שאלות כדי לדעת עוד על ההיסטוריה.