מאגר סיפורי מורשת

שמי ערן, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד ספור מחייה של סבתי, תמרה אבייב.

סבתי נולדה בברית המועצות בעיר דרבנט, זו עיר שנמצאת ברפובליקה אוטונומית שקוראים לה דגסטן בהרי הקווקז. באותו זמן היו שם 70 אלף אנשים. הטמפרטורה הממוצעת הייתה 25 מעלות בערך.

בילדותה שיחקה במשחקים כמו תופסת, קפיצה בחבל, היה גם משחק שקראו לו "שודדים", במהלכו קבוצה אחת מתרחקת ומסמנת חץ בגיר והקבוצה השנייה חייבת לעקוב אחרי החץ ולמצוא אותם. הבנים היו משחקים בגוגואים.

 סבתי בנעוריה בטיול שנתי עם חבריה

בשנת 1990 היא עלתה לארץ. בהתחלה, משפחתה של סבתי גרה בעיר נתניה במשך כמעט שנה, אחרי זה הם עברו ליישוב שקוראים לו "יצהר". הם גרו שם עשר שנים, אחרי זה הם עברו ליישוב "חיננית" שבו סבי וסבתי גרים בו היום.

העשרה: היישוב חיננית

"חיננית (חִנָּנִית) היא התנחלות ויישוב קהילתי כפרי בצפון השומרון, הגדול בגוש יישובי צפון השומרון (גוש יישובי שקד). אופי היישוב חילוני, אך בסמיכות אליו נמצאת טל מנשה, יישוב דתי הנחשב באופן רשמי שכונה של חיננית. היישוב משתייך למועצה אזורית שומרון. שמו של היישוב הוא כשם הפרח חיננית הנפוץ באזור. זהו היישוב הגדול בגוש יישובי שקד (המונה את שקד, חיננית, ריחן, וטל מנשה ואזור התעשייה שח"ק). היישוב שוכן ברום של כ-400 מ' מעל פני הים. במורד שלוחותיו הצפוניות נמצא ואדי א-סקעה, המתחבר לנחל זבדון." (ויקיפדיה)

הזוית האישית

ערן הנכד המתעד: היה לשנינו מהנה לעבוד על משימת תיעוד זו והיה נחמד להכיר את סבתי יותר.