מאגר סיפורי מורשת

סבתי מרה רוזנצוויד נולדה ב1951 באוסטריה ועלתה לארץ ישראל ב1966 ב15 באפריל.

הם עלו עם מטוס לווינה, היכן שהיו כל היהודים, ושם הם חיכו במשך שבועיים, מכיוון שקרוב משפחה שעבד בסוכנות, עזר להם לקבל אישורי יציאה.

סבתי עלתה יחד עם אמא שלה ואחיה הגדול. אחרי שהם הגיעו לישראל הם קיבלו דירה בחיפה. ושאר המשפחה התגוררה בקיבוצים.

היא מספרת שהקליטה בישראל הייתה לה קשה מכיוון שאמא שלה כל הזמן עבדה, סבתי הלכה לבית הספר והיה לה קושי עם השפה, ועם חבריה לכיתה. היא  לא ציפתה לכלום בארץ מכיוון שהייתה צעירה ממש, והדבר היחידי שהיה לה קשה, זה שנפרדה משאר משפחתה.

סבתי מספרת שקרה אירוע עצוב מאוד בחייה, הרצח של אביה והעובדה שנשארה בלי אבא.

אירוע טוב שסבתא מספרת עליו, שהיא עלתה לישראל, והמשפחה שנשארה לה הייתה לצידה כל הזמן, ותמכה בה בכל דבר, ולאט לאט היא התחילה להכיר ילדים, והצליחה להתאקלם בארץ, ולהתגבר על הקשיים.

סבתי סיימה שתיים עשרה שנות לימוד, ולא המשיכה ללמוד, לימודים גבוהים, מכיוון שלא היה לה מספיק כסף ללמוד. היא  עזרה לאמא שלה לאורך כל הזמן. בגיל חמש עשר היא הכירה את סבא שלי (בעלה) ועד היום הם נשואים ביחד חמישים  שנה, וביחד הקימו משפחה לתפארת.

הזווית האישית

הלל: למדתי דברים רבים על עברה של סבתי. לי ולסבתא שלי היה מפגש נעים ביחד, ולמדתי המון על המשפחה של סבתי על עלייתה לארץ ישראל וההתאקלמות בארץ.