מאגר סיפורי מורשת

סבתי-ג'ולייט חכים נולדה בתאריך 1.1.1947 (כיום היא בת שבעים ושש.) בארביל, עיירה בעיראק.

אַרְבִּיל היא בירת החבל האוטונומי כורדיסטן העיראקית והמחוז הקרוי על שמה בצפון עיראק, העיר שוכנת בין הנהרות הזב הגדול והזב הקטן כ-80 קילומטרים מזרחית למוסול. לפי אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2018 אוכלוסיית העיר מונה 879,071 בני אדם, הגדולה ביותר בחבל האוטונומי והחמישית בעיראק כולה. (ויקיפדיה)

סבתי היא היא החמישית במשפחתה. כל המשפחה גרה יחד בבית אחד (היא גרה יחד עם משפחה אחרת בנוסף), הם אכלו וישנו על הרצפה. את הכביסה הם כיבסו בנהרות, ונהגו לצאת מהבית, רק עם מטפחת לראשן לשם צניעות. הזיווגים נשארו בתוך המשפחה (בדרך כלל היו בני דודים שנישאו).הבישול והאפייה היו על גבי מדורות ומי השתייה שנאספו מנהרות.

סבתי עלתה לארץ בשנת 1951 כאשר הייתה בת שלוש, היא עלתה ארצה עם משפחתה שהתיישבה במעברה בטבריה. החיים במעברה היו קשים מאוד, כל המשפחה חיה בצפיפות ובתנאים קשים, והמגורים היו באוהלים.

בשנות ה-50 בזמן קליטת העלייה הגדולה, הגיעו עולים רבים במיוחד מעיראק, ממרוקו ומרומניה, ושוקמו בארבע מעברות שונות שנבדלו באופן המגורים, בדונים וצריפי עץ ופחונים. חיסול המעברות התחיל עם בניית השיכונים במורדות ההר. ישנן עדויות קשות על חורף 1951 בו רבים מהצריפים לא עמדו ברוחות העזות, והותירו את תושביהן בחוסר כל במזג האויר הקשה. (אתר המעברות).

סבתי הספיקה ללכת לגן ולבית הספר "בית יעקב", וסיימה שתיים עשרה  שנות לימוד.  אחרי הלימודים היא עבדה בשביל לעזור לפרנסת המשפחה. ב1973, כשהיא בת עשרים ושלוש היא נישאה לסבי ויטל ז"ל , ונולדו לה שלושה ילדים, אמי מלי הבכורה, דודי סלי האמצעי ודודי גלי הקטן מביניהם.

בצער רב סבי נפטר בגיל שלושים ושש  מהתקף לב, וסבתי עבדה קשה כדי לפרנס את שלושת ילדיה, וכיום כולם מצליחים בעבודותיהם ומלומדים. שלושה מהם נשואים, ויש לה שישה נכדים שיקרים לה כל כך.

אנו חוגגים אצל סבתא ג'ולייט כמעט את כל החגים והשבתות, ולפעמים בימי שישי, סבתא באה ועושה אצלנו את השבת. לסבתא יש מאכלים מיוחדים כמו : קובה, אורז, חמין, ממולאים, מקרונים סיניים וצלי בשר. ועדיין היא מבשלת כל סוף שבוע את המאכלים האלו, ואנחנו הנכדים והילדים נהנים ממעשה ידיה. סבתי היא סבתא מפנקת ודואגת מאוד, אהבתה אליי מורגשת מאוד בכל יום ויום.

סיפורו של חפץ

לסבתי יש צמידים אותם קיבלה אמא שלה מסָבָתָהּ. לסבתי ארבעה צמידים:

אחד יעבור לאחותי הבכורה שהיא נכדתה הבכורה. השני עבר לאמא שלי ובהמשך אליי. השניים הנוספים יעברו לאחים של אימי ומהם לבנותיהם.

צמידי הזהב של סבתא

הזווית האישית

סבתא ג'ולייט והנכדה נובל השתתפו בתוכנית הקשר הרב דורי בבית ספר מול גלעד שבקיבוץ אשדות יעקב, בשנת תשפ"ג – 2023