מאגר סיפורי מורשת

סבתי אמריה פרחאת נולדה בשנת 1951 בכפר הסורי בוקעאתא, לפני המלחמה .

בוקעאתא היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1982. בוקעאתא הוא אחד מארבעת היישובים הדרוזיים ברמת הגולן שנכבשו מסוריה במלחמת ששת הימים, תושבי הכפר זכאים לאזרחות ישראלית מתוקף חוק הגולן אולם רובם אינם מחזיקים בתעודת זהות ישראלית. (ויקיפדיה)

היא הייתה האחות השלישית בבית, ובגיל שלוש עשרה הלכה לעבוד ולעזור בפרנסת הבית, כי מקור המחיה שלהם בבית היה דל.

בגיל חמש עשרה התאהבה סבתי בצעיר, גבר מהמדינה שלה, אבל הוריה החליטו שתתחתן עם בן דוד שלה (סבא שלי). לבן דודה היו הרבה בעלי חיים והוא היה אדם אמיד.

סבתא שלי סיימה לעבוד במקסרה, והתחילה לעבוד איתם. לסבא וסבתא שלי נולד בן. אחרי חמש שנות נישואין, סבתי ילדה את דודי הגדול.

בשנת 1973 פרצה המלחמה, וסבתי נורתה בכתף, אבל היא שרדה, והמשיכה את חיים שלה. בהמשך נולדו לה שישה ילדים. לאחר מכן סבי החליט למכור את בעלי החיים שהיו אצלו והתחיל לעבוד כעצמאי.  סבתא שלי החליטה גם לעזור לו בפרנסת המשפחה, היא קנתה לעצמה מכונת תפירה, והתחילה לעבוד כתופרת, כדי שתוכל לפרנס את הילדים שלה.

לאחר שנים סבתי שלי החלה לסבול מכאבי גב, היא נותחה אבל זה לא עזר לה. כבר עברו שבע שנים מאז הניתוח של סבתי, ועדיין כואב לה הגב אבל היא עדיין עובדת בתפירה.

הזווית האישית

לאנא: אהבתי מאוד לראיין את סבתי, ולשמוע את סיפור חייה בכפר, ואת החוויות שלה כילדה וכנערה, במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי.