מאגר סיפורי מורשת

סבתא מלכה מספרת: "נולדתי בצפת וכיום אני גרה בראש פינה. אני זוכרת שבילדותי נהגו לשחק כל מיני משחקים: קלאס, גולות, מחבואים תופסת ומאוד אהבנו לשחק בשלג. היו ערמות של שלג בכל מקום. ערמות שהיו חוסמות את הדלת. ובגלל זה ילדים לפעמים היו מאחרים לבית ספר.

אני זוכרת שלפעמיים היה מכות בין תלמידים למורים בגלל איחורים או סתם מקרים דומים, אבל למרות המכות ביניהם הילדים תמיד היו מכבדים את המורים. אני אפילו זוכרת שאחי התאום הלך מכות עם מורה.

כשסיימנו את כיתה ז' ועברנו לחטיבה שהחלה בכתה ח', בית הספר עלה כסף שהמשפחה לא יכלה לממן ולכן אני ורוב חבריי הלכנו לעבוד במקום ללכת לבית ספר. אני עבדתי בתור תופרת מדים לחיילים. הייתי עובדת יום וליל אבל למרות זאת מאד אהבתי את עבודתי ונהניתי לתפור גם מחוץ לעבודה. לא התגייסתי מפני שלבנות ממשפחות דתיות ההורים לא הרשו, לכן המשכתי לעבוד.

אני מאוד אהבתי לטייל ברגל בעיקר בשבתות וללכת עם חברות להופעות של: שושנה דמארי, יפה ירקוני ועוד… הייתי בנוער העובד וזה היה די דומה לצופים כיום. הכרתי את בעלי(סבא ז"ל) בצפת. הלכתי לבקר את דודי לוהב בראש פינה וגם שמואל (סבא ז"ל)ביקר אותו מפניי שהם עבדו ביחד בדואר והיו חברים. כשיצאנו ביחד מהבית נשארנו  לדבר, הכרנו ולאחר כמה זמן התחתנו והקמנו בית בראש פינה ונולדו  לנו 4 ילדים(שני בנים ושתי בנות).

מסר לדור הצעיר: תמיד להיות ישרים עם עצמכם ועם הסובבים אתכם.

הזוית האישית

סבתא מלכה: מאוד חשוב לשמור על קשר משפחתי חזק והמשך חיים טובים, זה בדיוק מה שאתם עושים בתכנית הקשר הרב דורי.