מאגר סיפורי מורשת

שמי שולמית, נולדתי בטבריה בבית החולים הסקוטי בתאריך 11.07.1957.

הוריי ילידי מרוקו והם עלו לארץ ישראל בשנת 1949, שנה לאחר קום המדינה.

אמא שלי עבדה במסעדה באגד, ובהמשך טפלה בתינוקות, ואבי עבד בסולל בונה. גדלתי בטבריה  ולמדתי בבית הספר הממלכתי כינר .

צבא ונישואין

בתום הלימודים התגייסתי לצבא, בתחילה שירתי בגולני ולאחר מכן עברתי לפיקוד הצפון בתפקיד מזכירה בשלישות.

את בעלי הכרתי בילדותי, היינו ביחד באותו הגן וגדלנו באותה השכונה בטבריה. התחתנו  בשנת 1978 ונולדו לנו ארבעה ילדים. הבן שלי שלומי, הוא אבא של רום הנכד המתוק שלי.

עבדתי כמזכירה בבית ספר במשך שלושים שנה עד לצאתי לפנסיה.

תחביבים

אני אוהבת ריקודי עם, לפתור תשבצים ולקרוא ספרים. אני מאוד אוהבת לטייל, ובזמני הפנוי אני בעיקר אוהבת להיות עם כל נכדיי האהובים.

סיפור סביב תמונה – התמונה שבכותרת

התמונה צולמה בטבריה, בסטודיו לצילום. בתמונה מוצגת סבתא שולה מחופשת למלכת השלג, שנתפרה ונעשתה במיוחד בשבילה, ואפילו הנעליים שעוצבו במיוחד בשביל התחפושת.

התמונה צולמה בחג פורים ורואים את סבתא בתחפושת. בעבר חגגו את  את חג הפורים בשמחה, כל הילדים, וגם  סבתא שולה. את החג כבר הרגישו כחודש לפני פורים, וזה התבטא במחשבות על התחפושת, הכנת התחפושת, ולעולם סבתא לא הייתה קונה תחפושת מוכנה, הכל סבתא רבא תפרה במו ידיה. האווירה של חג הפורים הורגשה היטב. רוב הכיתות בבית הספר היו חושבות יחד על תחפושת קולקטיבית, ועל פי זה, כל התלמידים היו מכינים יחד את התחפושות. האווירה  הייתה כיפית, נשלחו משלוחי מנות, התחפושות הצבעוניות והמגוונות והמשחקים שנערכו, הוסיפו לאווירה.

מה שניתן היה ללמוד מן התמונה והסיפור שמאחוריה, כי בזמנו, היו מכינים את התחפושות במו ידיהם, והיתה מאחוריהם מחשבה רבה. הייתה אווירת חג ממושכת שגרמה לחג להיות יותר מרגש, יותר עוצמתי ויותר מיוחד.

החלום של סבתא שולה

לסבתא שולה היו הרבה חלומות, אבל החלום הכי גדול שלה, היה להיות כמו אמא שלה – סבתא רבה שושנה. סבתא הייתה דואגת לכולם ומרעיפה המון אהבה לכל הסובבים אותה . החלום של סבתא שלי התגשם בהחלט. סבתא הקימה משפחה גדולה, שהיא עוטפת אותה עם המון אהבה. בחגים ובשבתות את כולם היא מכנסת, והרבה מטעמים  מתובלים בהמון אהבה לכולם היא מגישה. סבתא שולה תמיד אומרת: "הילדים והנכדים שלי הם כל עולמי".

לסבתא שלי יש חלום שהיא עדיין לא הגשימה. היא רוצה לשחק טניס בווימבלדון. היא מאוד אוהבת לצפות במשחקי טניס, והיא גם יודעת לשחק טניס. כשהיא צופה במשחקים, היא יודעת מי הולך לנצח. סבתא אומרת שבקרוב מאוד היא תגשים את החלום שלה, כי היא לא מוותרת על החלומות שלה.

לסבתא שולה ולרום, יש חלום משותף. הם רוצים לטוס למשחק כדורגל באנגליה.

המסר של סבתא לכולם: "תחשוב טוב ותעשה טוב, והטוב יחזור אליך כבומרנג".

הזווית האישית

סבתא שולמית: מאוד נהנינו מהמפגשים המשותפים, בכול פעם חיכינו למפגש הבא. התכנים היו מעניינים והועברו בצורה מעניינת ומקרבת בין הסבים/ות לנכדים. תודה על ההזדמנות.