מאגר סיפורי מורשת

שלום אני רותי כהן נולדתי ב-1962 בקרית שמונה.

קִרְייַת שְׁמוֹנָה היא עיר השוכנת באצבע הגליל ושייכת מנהלית למחוז הצפון בישראל. היא הוקמה בדצמבר 1949, בשנת 1953 קריית שמונה הוכרה כמועצה מקומית והוכרזה כעיר בשנת 1974. בקריית שמונה מתגוררים כ-22 אלף תושבים, והיא העיר הצפונית ביותר בישראל. (ויקיפדיה)

בילדותי בקרית שמונה, גרתי בבניין בן ארבע עשרה קומות. יש לי חמישה אחים וגרנו כולנו ביחד. את רוב הילדות שלי העברתי במקלט השכונתי.

מִקְלָט הוא מבנה תת-קרקעי או על-קרקעי שנועד להתגוננות אזרחית מפני נשק קונבנציונלי, כגון פגזים, טילים, תקיפות אוויריות וכדומה בעת מלחמה או אי שלום. במקלטים מסוימים קיימת תשתית להגנה מפני נשק בלתי קונבנציונלי (אב"כ). לרוב המקלטים בנוים מבטון מזוין שהוא בין החומרים החזקים ביותר שקיימים.

ב-1 בינואר 1969 נורה לראשונה מטח קטיושות לעבר קריית שמונה. נשמעו אזעקות וכל כמה דקות נורו רקטות . היו לנו לילות שיישנו יחד צפופים במקלט, ואכלנו שם ושיחקנו כל היום יחד, היות ולא היו חדרי ממ"ד כמו היום.

קריית שמונה נוסדה בשנת 1949 והוכרזה כעיר בשנת 1974. מאז היא העיר הצפונית ביותר במדינת ישראל, והיא שוכנת בצפון עמק החולה, 4 ק"מ מזרחית לגבול עם לבנון. קריית שמונה קרויה על שם שמונת הגיבורים שנפלו על הגנת תל חי בשנת 1920.

היום חיים בקרית שמונה כ-24,000 תושבים, חלקם ילידי הארץ וחלקם עולים מרוב מדינות העולם. תושביה הראשונים באו מתימן ומעיראק ובעקבותיהם הגיעו אלפי משפחות נוספות בעיקר מארצות צפון אפריקה. בגלל הקרבה לגבול הלבנון סבלה קריית שמונה משנים רבות של הפגזות שגרמו לנזקים רבים בנפש וברכוש. בין השנים 2000-1968 נפלו ברחבי קריית שמונה קרוב ל-4,000 טילי קטיושה.

ב1970 התגייסתי לצבא, ושם הכרתי את בעלי, התחתנו ונולדו לנו ארבעה ילדים: עדי, רואי, מורן ואביחי. להם נולדו ילדים שהם בעצם הנכדים היקרים שלי, ואור היא הנכדה הבכורה שלי מבין חמישה נכדים. אור נולדה בדיוק כשאימי,  מקנין ז"ל נפטרה, והיא הכניסה לי הרבה שמחה ואהבה .

אני עובדת כיום בחברת מקור הוד . סיימתי לימודי תיירות כסוכנת נסיעות .

אני אוהבת לקרוא ספרים, לעשות ספורט, לשחק עם הנכדים, ולטייל בעולם.

הזווית האישית

אור כהן וסבתה רותי כהן השתתפו בתוכנית ה"קשר הרב דורי" בשנת תשפ"ב 2022 בבית ספר תדהר ביוקנעם עילית בהנחיית המורה סיגל בר.