מאגר סיפורי מורשת

כל המשפחה ואני נסענו למושב מנות בגליל כדי לחגוג יום הולדת 70 לסבתא. היינו שם כל המשפחה המורחבת: כל הדודים וילדיהם. בילינו בבריכה של המושב, השתוללנו, שתינו… (מים), וסבא לימד אותנו יוגה ולעמוד על הראש. "קרעתי אותו" בשש-בש ובערב עשינו על האש ומאוד נהניתי מהאוכל, אבל הכי הרבה נהניתי להיות ביחד.

סבתא פנינה היא סבתא צעירה ברוחה. אני אוהב אותה מאוד, וכך היא סיפרה לנו על החיים שלה:

שמי סבתא פנינה, בת 70, נשואה לסבא רמי, אימא לשלושה בנים: יניב, חנן ועומרי, וסבתא לשישה נכדים: אביב, הילה, עידן, אמיר, יובל, ונדב.

אימי מינה, ניצולת שואה, עלתה לארץ מרומניה לאחר מלחמת העולם השנייה, ביחד עם שני בניה הקטנים יעקב ואריה. אבי, חיים עלה לארץ מפולין לאחר המלחמה והיה היחיד ממשפחתו ששרד את השואה. לאנשים אשר שרדו את השואה ועלו ארצה בודדים, היה צורך להקים משפחה חדשה, ואמי מינה ואבי חיים, אשר גרו בשכנות ביפו, החליטו להתחתן.

והנה הגעתי לעולם, בת למינה וחיים ואחות לאריה ויעקב.

נולדתי וגדלתי ביפו בשכונת גבעת עלייה. הבית בו גרנו היה בית יפיפה וגדול מאוד. בית שהערבים נטשו כשהתחילה מלחמת העצמאות. גרנו בקרבת הים במרחק של דקה הליכה מחוף הים. את כל הקיץ ביליתי בחוף הים. הרחוב בו גרנו וכל הרחובות בשכונה היו רחובות של חול.

חברותיי ואני נהגנו לשחק ברחוב: בחמור חדש, מחבואים ותופסת. אהבתי במיוחד לטפס על עץ התות ולקטוף את פירותיו.

הצעצוע היחיד שהיה לי הוא בובה מבד שהכינה אימא שלי. בחופשות נסעתי עם אבא שלי לבקר משפחה בקיבוץ גלאון, ושם נשארתי למשך כמה ימים. אהבתי בקיבוץ לשחק עם בני הדודים, להאכיל את הכבשים, את ריח הרפת, לראות איך חולבים פרות והמלטות של עגלים.

בגיל 13 עברתי לגור בקיבוץ עמיעד צפונית לכנרת, וגרתי עם ילדים נוספים בבית הילדים. בקיבוץ הייתה לי משפחה מאמצת, שולה ויוסף וארבעת ילדיהם: לאה, נמרוד, נועם וערן. למדנו חמישה ימים בשבוע ויום אחד עבדנו בפרדס בקטיף פירות הדר, במטע, בגינות הנוי, במכבסת הקיבוץ, גם במטבח. בקיבוץ הייתה פינת חי, עם עיזים, כבשים, קוף, ארנבים, טווסים ותרנגולות, ואנו הילדים היינו מאכילים ומטפלים בהם.

התגייסתי ושירתי בחיל האוויר כמפעילת טלפרינטר, ושם הכרתי את רמי בעלי ששירת בטייסת המסוקים. גרנו בבסיסי חיל האוויר, שם נולדו הבנים שלנו יניב, חנן, ועומרי. יניב וחנן נולדו כשגרנו בתל נוף, ועומרי נולד בבאר שבע כשגרנו בחצרים.

אני גאה במשפחה שלי, אוהבת לעזור בגידול הנכדים שלנו, והכי הרבה אוהבת כאשר כל משפחתנו מתאספת לארוחות שבת בביתנו או בבית אחד הילדים. חלומי הגדול, שהנכדים שלי לא יצטרכו להתגייס ולשרת בצבא.

הזוית האישית

הנכד אמיר: שמחתי להשתתף בתכנית קשר רב דורי, להכיר יותר את המשפחה שלי ואת סבתא פנינה ולעבוד יחד עם סבא רמי. סבא רמי: היה נהדר לשתף פעולה עם יפעת קורן בקשר הרב דורי, שניהלה היטב את הפרויקט. אמיר למד מעט על המשפחה שלנו, עבדנו ביחד, הכרנו משפחות נוספות שהשתתפו בפרויקט. פרויקט מוצלח ומבורך.