מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי פאני יאיר, לפני שהתחתנתי קראו לי פאני אלון . נולדתי בתאריך 2.3.1956 ,

נולדתי וגדלתי בטבריה בשיכון ג' שזאת אחת השכונות הוותיקות בטבריה, בבית קרקע. אבי מכלוף ,ואמא שלי אסתר יש לי ארבעה אחים ושבע אחיות.

טְבֶרְיָה היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות. טבריה שוכנת לחופה המערבי של הכנרת והיא העיר היחידה הממוקמת לחופי ימה זו. מספר תושביה מוערך ב-2022 ב-48,395. שטח השיפוט שלה הוא כיום 16,280 דונם. העיר נוסדה בשנת 20 לספירה על ידי הורדוס אנטיפס ונקראה על שמו של הקיסר הרומי טיבריוס. (ויקיפדיה).

בשכונת ילדותי כולנו היינו כמו משפחה, עשינו הכול ביחד, היינו משחקים כל ילדי השכונה ביחד. זה תמיד הרגיש כאילו זאת משפחה אחת גדולה. היינו כל ילדי השכונה באותו בית הספר, זה היה בית ספר ממלכתי דתי, למדנו בנים ובנות ביחד, בכיתות מאוד קטנות . זה היה בית ספר שכונתי, מאוד קרוב לבית. כל ילדי השכונה היו חברים ממש טובים, והייתי די "מקובלת" היו לי הרבה חברים. עם חלק מהחברים שמרתי על קשר עד היום .

כיום מקום ילדותי נראה שונה השכונה הייתה ממש כמו משפחה. הילדים היו משחקים בחוץ בלי פחד, וכמעט כל חיי החברה היו מתנהלים בחוץ. עכשיו בשכונה בה גדלתי, האנשים מבוגרים ופחות יוצאים מהבית, רוב האנשים כבר התחלפו. האנשים היום יותר בתוך הבתים שלהם, פחות יוצאים, בקושי מכירים אחד את השני, אנשים פחות עוזרים אחד לשני וכל אחד במרחב שלו .

גם בית הספר במקום ילדותי השתנה. בית הספר של פעם היה יותר אותנטי, כי המורים הכירו טוב את הילדים, ואת המצב המשפחתי שלהם והם יכלו גם לעזור ולהתחשב. כל הילדים באו מאותה השכונה, ולא היו באים מרחוק , היו בתי ספר קטנים . התלמידים כיבדו מאוד את המורים, ואפילו היו מפחדים מהם קצת. היום הכול יותר בגדול, יותר שמים דגש על החומר הלימודי, פחות על ערכים. פעם מה שהיה חשוב זה  הערכים . פעם למדנו מקצועות שלא לומדים היום כמו :מלאכה , כלכלת בית, וחקלאות. היום זה יותר ידע פחות ערכים, ופחות מכינים את הילדים לחיים .

אם הייתי צריכה לבחור אם לחיות במציאות של פעם, או של היום, לדעתי הייתי בוחרת בשל פעם, כי אני מאוד נהניתי ואני רואה איך הילדים היום גדלים ואיך אני גדלתי , היום הם יותר גדלים על חומריות ופעם גם שלא היה כלום הילדים היו יותר שמחים ויותר מרוצים , היינו נהנים מכל דבר קטן, בגלל שלא היה הרבה. כשהיו נותנים משהו קטן זה היה משמח .

לסיכום הייתי רוצה להגיד לדורות הצעירים יותר: "לא לחשוב מה יחשבו עליכם ומה יגידו עליכם, תהיו נאמנים לעצמכם".

הזווית האישית

 הנכדה שירה: היה לי ממש כיף לראיין את סבתא. זאת היתה חוויה ממש נעימה. שמחתי לשמוע את הסיפורים של סבתא ,ולהכיר אותה ואת העבר שלה יותר טוב .

סבתא פאני : היה לי מרגש ומעניין להתראיין לעבודת שורשים, היה מאוד מהנה להיזכר בתקופת הילדות שלי, ולספר חוויות וזיכרונות מהתקופה ההיא. שירה נכדה מדהימה ונעימה. היה לי כיף להעביר לשירה את המידע שרצתה לעבודה. מקווה שהצליחה ללמוד מעט על חיי ובעיקר על המשפחה.