מאגר סיפורי מורשת

שמי עירית רוטנברג, נולדתי ב1951 ברמת גן. גדלתי בשיכון צבא קבע.

אבי מתי נולד בארץ, למד בבית ספר חקלאי "מקווה ישראל, משם התגייס לפלמ"ח והיה מפקד פלוגה. בהמשך היה איש צבא ואחר כך עבר לשוק הפרטי. משפחת סבתי מצד אבי בת למשפחת צ'יז'יק, משפחה ידועה שהשתתפה בהקמת המדינה, ושילמה בחיי שניים מבניה אפרים מפקד הקרב בחולדה, ושרה בקרב על חצר תל חי.

אימי לאה  מבית וגנברג נולדה בווינה אוסטריה ועלתה לארץ בגיל שתיים עשרה, לאחר עליית הנאצים, ובתום שנה שבה אביה ישב בבית סוהר, בשל היותו יהודי. בזכות המשפחה שהייתה כבר בארץ, הם הצליחו לקבל אישור [סרטיפיקט] לעלייה לארץ.

אימי ואבי הכירו בקיבוץ חמדיה, והיו ממייסדי המקום. אחי רן נולד שם ולאחר מכן עזבו את הקיבוץ. אימי הייתה מורה בבית ספר יסודי עד יציאתה לפנסיה

ילדות

נולדתי ב 1951 ברמת גן. גדלתי בשכונה של אנשי צבא, בשיכון היינו שישה ילדים בני אותו גיל, שלושה בנים ושלוש בנות והיינו יחד מהגן ועד סוף התיכון.

אחי רן גדול ממני ב ארבע שנים. בשנים הראשונות ועד סיום בית הספר היסודי, היו הרבה ריבים ומכות, אבל משנות התיכון הפכנו להיות חברים, ומעורים אחד בחיי השני, ומאוד קשורים עד היום.

אני זוכרת שאחר הצהרים ועד ארוחת הערב היינו בחוץ, והיה לנו גן משחקים בו שיחקנו בגולות ,חמש אבנים קלאס ועוד. לשם היו מתכנסים ילדים מכל השיכון. בילינו גם בבתים במשחקי קופסא.

בכיתה א' למדנו במשמרת צהריים. בבוקר ההורים הלכו לעבודה, ואנחנו העברנו את הזמן עד 12:00 במשחקים כל פעם בבית אחר. בצהריים היינו הולכים יחד לבית הספר, אוכלים במזנון בביה"ס ארוחת צהריים, ומתחילים ללמוד עד 16:00. היינו עצמאיים לגמרי מגיל צעיר. הילדים שלמדו איתנו הגיעו בחלקם מהמעברות ששכנו ליד ביה"ס. הפער היה גדול, במבט לאחור לא חושבת שהייתה אינטגרציה טובה ביננו, ועל כך צר לי עד היום.

בכיתה ד' הלכנו לתנועת הצופים ברמת חן , לאחר שנה החלטתי לעבור לתנועת "הנוער העובד והלומד" ושכנעתי עוד כמה חברות וחברים לעבור איתי. מאז היינו בתנועת הנוער העובד, והיינו נפגשים מדי שלישי, שישי ושבת לפעולות. כמו כן היינו גם יוצאים לטיולים ומחנות. התנועה הייתה מאוד משמעותית עבורי, ועם אותה מסגרת יצאתי לנח"ל ולשירות צבאי.

אני זוכרת מילדותי , מפגשים שבועיים עם סבא וסבתא שלי, למזלי שני הזוגות גרו בת"א, בקרבת ביתי, והיו מאוד משמעותיים עבורי עד סוף התיכון ולאחריו.

השירות הצבאי

בצבא הייתי עם חברי לגרעין בסיירת הנח"ל, בנחל פארן ובהיאחזות קלייה.

ביתנו היה בקיבוץ יוטבתה שם שירתנו כשנה לסירוגין. נהנתי מאוד מתקופת הצבא, הייתי עם חברים מהגרעין ומגרעינים אחרים. חוויה שלא תשכח ושממנה יש לי חברים עד היום. בשירות הצבאי שירתי כחובשת צבאית ולאחר השירות התחלתי ללמוד בביה"ס לאחיות בתל השומר. גרנו בתנאי פנימייה, אבל מכיוון שבית הורי היה סמוך לתל השומר, ביליתי הרבה בבית בעיקר אחרי משמרות לילה .

בשנה השלישית ללימודי, פרצה מלחמת יום הכיפורים. עבדנו שתיים עשרה שעות ביום ונחשפנו למראות קשים מאוד. חששנו לחיי חברינו שהשתתפו במערכה הקשה. עם סיום לימודיי נשלחתי לשנת חובה בבית החולים זיו.

באותה תקופה גם הכרתי את אבי (בעלי),יליד ראש פינה דור רביעי במושבה שהוקמה ב 1882, ע"י אבי סבו וחבריו שעלו מרומניה. ביולי 1975 התחתנו וקבענו את בתנו בראש פינה.

גרנו בבית המשפחה, שם נולדו סבו ואביו. שנתיים לאחר מכן עברנו לביתנו בהרחבה ב' שנוסדה ע"י אבי וחבריו.

ארבעים משפחות, רובן מאוכלסות ע"י בני ראש פינה, ונחשבת לאגודה שיתופית, שמעבדת יחד מטעים ושדות שונים.

עבדתי בתור אחות בבריאות הציבור, בחצור הגלילית במשך שבע שנים, וטיפלתי בילדים, משפחות וקשישים.

ב 1982 הקמתי את מגמת "סיעוד" בבית ספר התיכון אורט בחצור. במגמה זאת הוכשרו בנות מכיתה י' עד יג' להיות אחיות מעשיות. כל הבנות עובדות היום בבית החולים צפת , חלקן השלימו לימודי הסמכה ולימוד תואר בסיעוד.

לאחר חמש שנים, המגמה נסגרה, כיוון שבתי החולים לא רצו להעסיק אחיות מעשיות אלא רק מוסמכות.

ב 1987 התחלתי את עבודתי בביה"ח צפת במרפאה פסיכיאטרית למבוגרים. טיפלתי בחולי נפש מכל הגילאים.

ב 2012 יצאתי לפנסיה.

הילדים שלי

טל ביתי הבכורה נולדה ב 1976 נשואה ויש לה שלושה ילדים. היא עובדת בחברת פלאפון, וגרה עם משפחתה בקרית אונו . דן אביו של גיא נולד ב 1980 אב  לשתי בנות גר בראש פינה.

סיון נולדה ב1985 מתגוררת בראש פינה נשואה ואם לשלושה, עוסקת בעבודה סוציאלית.

אבי בן זוגי, וסבו של גיא נפטר ב 2021 לאחר שהיה חולה שנים רבות, במחלה כרונית קשה. אבי עסק בחקלאות ניהל עסק עצמאי, שסיפק תשומות לחקלאות בראש פינה, וייסד חברה, המשווקת מוצרים לטובת החקלאים והחקלאות בישראל,(גן מור). במשך כל השנים היה חבר בועד האגודה ותרם רבות לביסוסה וניהולה המצליח.

מאז יציאתי לפנסיה אני נהנית מחוגים שונים, חוג אומנות  חבורת הזמר "רון גליל" בה אני חברה כבר ארבעים שנה.

אני נהנית לצאת לטיולים במסגרות השונות, מבלה הרבה עם חברות וכמובן נהנית מששת נכדיי, המתגוררים בראש פינה. מידי פעם נוסעת לנכדים הרחוקים יותר בקרית אונו.

ילדיי ונכדיי ואנוכי נוסעים לטיולים רבים בארץ ובחו"ל, ומשתדלים מאוד להיות ביחד, בכל הזדמנות. המשפחה הגרעינית מאוד מלוכדת ועל כך זכיתי.

חפץ שעובר במשפחה

באוגוסט 1929 התחולל בחולדה קרב הגנה על החווה. בשעות הערב תקפו מאות ערבים את המקום. מפקד הקרב היה אפרים צ'יזיק אח של סבתי מצד אבי. הוא נפגע מיריות ואחר כך מת מפצעיו. יש לציין שתשע שנים לפני, נהרגה אחות נוספת שרה צ'יזיק בקרב על תל חי.הפסלת בתיה לישנסקי פיסלה את דמותו. והפסל עובר מדור לדור ונמצא כעת אצל אחי. פסל נוסף של שרה ואפרים נמצא באנדרטה בחולדה

החלום שלי

רציתי מאוד לחיות ולהקים משפחה בקיבוץ, או בישוב קטן, כי לא אהבתי את חיי העיר, החלום התגשם כשהכרתי את בן זוגי אבי, שהיה בן ראש פינה, וכאן הקמנו את ביתנו ופה נולדו ילדינו ונכדינו.

הזווית האישית

גיא: הייתי רוצה להגיד לסבתא שהיה לי מאוד כיף איתך במהלך הכתיבה, וכן בנסיעה למוזיאון "אנו".