מאגר סיפורי מורשת

שמי שי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתי, עדי אבנת, במסגרתה אני מתעדים את ההסיפור על הפמוטים של סבתא הניה אברמוב כפי שסיפרה לי סבתא עדי אבנת:

אלו הפמוטים של סבתי הניה שנולדה בעיר מינסק, בירת בלארוס, בשנת 1882. היא קיבלה את הפמוטים מהוריה לרגל חתונתה שהתקיימה בעיר מינסק בשנת 1910.

סבתי נהגה להדליק נרות בכל ערב שבת. גם כשעלתה ארצה יחד עם בעלה, ארבעת ילדיה חמותה ושלושת גיסיה בשנת 1920, התיישבה בשכונת נווה שלום, הסמוכה לנווה צדק שבתל אביב. היא כמובן הביאה איתה את הפמוטים. כשהגיעו לתל אביב הם גרו באוהל במשך תקופה ארוכה והפמוטים היו כל הזמן בחזקתה.

סבתי עברה מסע מפרך עד להגעתם ארצה. משך המסע ארך חצי שנה: תחילתו  בנסיעה בעגלה רתומה לסוסים מהעיר מינסק ועד לעיר אודסה שבאוקראינה, ומשם עלו על אונייה שהפליגה לנמל קונסטנטינופול. משם עלו על אונייה שהפליגה לנמל יפו.

סבתא עדי בצעירותה

במשך מסעם המפרך בערבות אוקראינה, הם היו חשופים להתנפלויות של פורעים מקומיים וכל אותו זמן שמרה סבתא הניה על הפמוטים.

לאחר פטירתה בגיל 102 בתל אביב, אבי נתן לי את הפמוטים העשויים כסף והם מהווים עבורי מזכרת מיוחדת במינה בעלת ערך רגשי וחשיבות רבה, מזכרת מסבתא מיוחדת. אישה חכמה מאוד וחמה, שזכיתי לגדול לצידה, זכיתי בנוכחותה בחתונתי ואף זכיתי להכיר לה את בני בכורי, אביו של שי, הנכד המתעד.

אני ממשיכה בכל ערב שבת להדליק נרות בפמוטים אלו וכך שוב ושוב בכל שבת אני נזכרת בדמותה של סבתי שהייתה אישיות מיוחדת במינה, והבית מתמלא באור ובשמחה.

הפמוטים של סבתא הניה על רקע הים התיכון

הזוית האישית

סבתא עדי אבנת סיפרה על הפמוטים של סבתה הניה אברמוב לנכדה שי במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר אוסישקין ברמת השרון, התשפ"ב 2022, בהובלתה של המורה ענת שמגר.