מאגר סיפורי מורשת

שמי פורת, תלמידת כיתה ה'1 בבית הספר בן צבי ברחובות. אני משתתפת בתוכנית הקשר הרב דורי. במסגרת התכנית אני מתעדת את סיפורה של: סבתי מרים גדקא.

בית ההורים

לסבתא שלי קוראים מרים גדקא, היא בת 80 היא ילידת הארץ. היא נולדה בשנת 1942. שם משפחתה הקודם שלה היה דמול. היא נולדה בראשון לציון ויש לה שבעה אחים שחלק מהם נפטרו.

בילדותה סבתא שלי הייתה ישנה עם חמישה אחים בחדר כי הי בדירה שלהם רק שלושה חדרים. בהמשך סבתא שלי  סיימה לימודיה והפכה עם השנים לגננת במקצועה.

סבתא מרים מספרת על ילדותה 

המצב הכלכלי בבית היה סביר. אימא של סבתא שלי הייתה עקרת בית, אבא שלי היה עובד בניין. בילדותי, היינו משחקים במשחק שנקרא "חמש אבנים" ובנוסף המצאנו משחקים כדי להעביר את הזמן אחר הצהריים. בשעות אחר הצהריים שיחקנו עם החברים שגרו איתנו באותו בניין.

למדתי בחפץ חיים, 12 שנות לימוד מלאות. הייתי תלמידה טובה שאהבה לעזור לתלמידים מתקשים בחומר הנלמד. אהבתי מאוד מוזיקה וגם הייתי טובה בשיעורים אלה.

בתום יום הלימודים, בכל יום, אחרי שסיימתי את הלימודים, עזרתי לאימא שלי במטלות הבית. בשאר הזמן הפנוי שנשאר לי הייתי משחקת עם חברים. לא שירתי בצבא, באותה תקופה הרבה בנות לא התגייסו לצה"ל.

כשסיימתי ללמוד עבדתי ישר בגן ילדים ומאוד אהבתי את העבודה עם הילדים.

ההיכרות עם סבא

ההיכרות ביני לבין סבא הייתה די מקרית.

באחד הימים, ישבתי בגינה וסבא עבר באקראי ופתאום התחלנו לשוחח אחד עם השנייה. לאחר השיחה קבענו להיפגש. אחרי הפגישה הבנו שמצאנו חן אחד בעיני השנייה. לאחר תקופת חברות החלטנו להתחתן.

התחתנו בשנת 1964. אנחנו גרים בעיר רחובות בשכונת אושיות כבר הרבה שנים.

חגים, ימי שישי, ימי הולדת ומסיבות

סבתא מספרת על ימי ההולדת בילדותה:

היו שנים שאמא שלי הייתה מכינה לי עוגה ודברים מתוקים והיינו חוגגים בבית, או שהיינו הולכים לחגוג יחד במסעדה.

אני זוכרת שהייתה לי יום הולדת וכל הנכדים והנינים עשו לי מסיבת הפתעה, הכינו מצגת של תמונות שלי ושל כל המשפחה, והילדים שלי לקחו אותי לטיול בחו"ל.

את החגים חגגנו תמיד בסעודת חג, תפילות, שירי חג, מאכלים מיוחדים.

בבית הורי, בימי שישי היינו מכינים את שולחן השבת, עורכים את השולחן, ממתינים לאבא שיגיע מבית הכנסת ולאחר מכן עושים קידוש. אחרי הקידוש היינו אוכלים ארוחת שבת ביחד. כשסיימנו היינו שרים שירי שבת, מדברים על פרשת השבוע, מדברים על השבוע שעבר וכל אחד היה מספר איך עבר לו השבוע.

היום, בשבת היו מגיעים בני המשפחה והנכדים.

סיפורו של חפץ

שם החפץ: צמיד זהב שעובר בירושה, הצמיד שייך לסבתא מרים.

האחיות של סבתא קיבלו אותו בירושה כשאימא שלהן נפטרה. החפץ הזה יקר מאוד לסבתא וחשוב לה מבחינה  נפשית ורגשית.

 בתמונות: הצמיד של סבתא, אני וסבתא עם הצמיד

הזוית האישית

פורת: התרגשתי מאוד לארח את סבתא שלי בבית הספר, היא פגשה את החברים שלי, את המורה שלי וראתה איפה אני לומדת. נהנתי מאוד לשבת איתה ולשמוע את סיפור חייה. אני מאחלת לה אריכות ימים, בריאות ושלווה. סבתא אני אוהבת אותך.

סבתא מרים: אני שמחתי מאוד לבוא לבית הספר של הנכדה שלי והיה לי כיף לשבת עם הילדים. התרגשתי להיזכר בעבר ובילדות שלי. אני מאחלת לפורת בריאות והצלחה בלימודים ובחיים.