מאגר סיפורי מורשת

סבתי יפה כהן נולדה ב1957 במרוקו. סבתי עלתה יחד עם משפחתה בשנת 1963.

וכך סבתא מספרת לי במסגרת המפגשים שלנו בתוכנית הקשר הרב דורי:

"כשעלינו ממרוקו היו לנו קשיי קליטה בארץ ולקח לנו זמן להסתגל לתנאים ולשפה בארץ.

זכור לי שכשהייתי בת עשר גרנו בשכונה בעיר טבריה שדמתה באופי שלה ליישוב חקלאי. הבתים היו בתים צמודי קרקע. זה היה בתקופת מלחמת ששת הימים. מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967, בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד. המלחמה הסתיימה בניצחון מובהק של ישראל. (ויקיפדיה).

כשבארץ התכוננו למלחמה, אני זוכרת שביקשנו להצטייד באוכל ומים למלחמה. המזון היה בעיקר ככרות לחם, וממרח שוקולד השחר. בבתים לא היו ממ"דים ולא היו הרבה מקלטים. הורי גם לא יכלו לחפור שוחות (שוחה היא חפירה עמוקה באדמה אשר משמשת להגנה מפני מתקפה אווירית) אז לנו לא היו שוחות. באותה תקופה, בשל מחסור במקלטים, תושבים רבים ברחבי הארץ החלו לחפור מקלטים מאולתרים ליד בתי מגוריהם. היו אלה חפירות (שוחות) בעומק של מטר וחצי עד שני מטרים ואף יותר, שהוקפו בשקי חול וחלקן אף כוסו בפלטות ברזל או עץ ועליהם עפר או שקי חול. שוחות אלה נועדו להגנה מפני הפצצות ושאליהן יוכלו להיכנס תושבים במהירות בעת הישמע אזעקות או הפצצות. לרוב לא נבדקו בטיחותן של השוחות. הדברים היו מאולתרים. (לקוח מתוך news 1)

באחד מימי המלחמה, כשאחי הצעיר ממני ואני יצאנו לשחק, נשמעה אזעקה. אני ואחי טיפסנו על גדרות תיל. בזמנו היו מניחים גדרות תיל על הרצפה למנועה כניסה לגינה של השכנים. עברנו מעל גדרות התיל ונשרטנו אך הגענו למקום מבטחים. הגענו לשוחה של השכנים, וכשהם באו  וראו אותנו ,הם מאוד שמחו שגילינו תושייה ומצאנו מקום מסתור.

הזווית האישית

עומר: הבנתי מהסיפור עד כמה היה קשה לחיות במלחמות האלו, במיוחד למי שלהוריהם היו קשיים לחפור שוחות או לעבוד או שלא היה להם מי או מה שיגן עליהם.

סבתא יפה: "תוכנית ה-"קשר הרב דורי" היתה עבורי הזדמנות מצוינת וחד פעמית להיות נוכחת במסגרת הלימודית של נכדי עומר מלמד. התוכנית היתה בנויה נדבך על נדבך, שיצרו את בית"ר שרשרת הדורות שלי. והעמיקה את הידע על שורשי אילן היוחסין שלי.

המפגש עם חבריו של עומר מהכיתה ומשפחותיהם, תרמו והעשירו את הידע שלי על קיבוץ הגלויות, והפסיפס המיוחד של ארצנו. אני גאה בכדי עומר מלמד שגילה סקרנות אודות תקופת ילדותי. עומר התייחס לכל משימה ברצינות וברגישות שכל כך מאפיינת אותו. עומר שמע כנראה לראשונה אודות עלייתנו לארץ ממרוקו ועל קשיי הקליטה.

אני מאחלת לעומר לחלום ולהגשים חלומות. ושיצליח בכל דרכיו. ובעיקר שיישמר מכל פגע רע ויזכור שסבתא יפה אוהבת!"