מאגר סיפורי מורשת

שמי לונה קאפח נולדתי בינואר 1955 ברבאט שהיא עיר גדולה במרוקו.

במשפחתי תשעה אחים וההורים אסתר ואברהם.

הרקע לעלייה ארצה, והעלייה

בכל לילה הוריי סיפרו לי על העיר הקדושה ירושלים, ועל ארץ ישראל. הייתי מרותקת והתעוררה בי סקרנות לעלות לארץ הנכספת. נושא העלייה דובר רבות בביתי, והכמיהה לארץ הייתה מלווה בציפיות ותפילות שתתגשם.

לפני העלייה לארץ פקדו את ביתנו שליחי הסוכנות היהודית, או ציונים שסיפרו ותארו את ארץ ישראל, שהעצים בה נוטפי דבש וחלב, ולרגליהם רבצו אריות וכבשים. כל הארץ ירוקה ונראית כגן עדן שיש בו נחלים, נהרות ומים צלולים זורמים בהם. בדמיוני הצטיירה תמונה של מראות כמו גן עדן אמיתי. עלינו לארץ ממרוקו לאיטליה, שם היינו במחנה עולים בנאפולי שבדרום איטליה. שטנו בספינת מעפילים לנמל חיפה. אחיה של אימי עלה לארץ מספר שנים קודם לכן. ביום שהגענו ארצה האח של אימי המתין לנו בנמל חיפה.

החיים בארץ

כשירדנו בלילה אמרתי לאימי :"איפה גן עדן?" היא אמרה עוד מעט נראה אותו. בבוקר חשבתי שאני אצא לגן עדן ויצאתי באכזבה ממש גדולה הכל היה נראה אחרת משדמיינתי, אח של אימי ביקש שנתעקש להתיישב בעיר עכו שם הוא גר, למרות שהמשפחה שלי קיבלה מהסוכנות היהודית, אישור להתגורר בירושלים. כך העברתי את ילדותי בעיר עכו.

חלק משנות לימודי למדתי בבית ספר למחוננים, סמוך לים בו ביליתי ימים רבים. יחד עם השקעה ושקדנות בלימודי, בשנת 1970 עברתי ללמוד בנהלל בבית ספר החקלאי. התחלנו ללמוד בשעות הבוקר ואחר הצהריים עבדנו בענפי המשק השונים: רפת, לול  ומטעים. נשארנו לגור בנהלל ודרך חברה, שלימים הפכה להיות גיסתי, הכרתי את בעלי ונישאתי לו ועד עכשיו אני גרה בנהלל.

בעבר רציתי ללמוד עיצוב פנים, להכיר ארצות ונופים מרתקים. רציתי להכיר תרבויות והכי חשוב להקים משפחה בנהלל. כך נולדה ביתי, אימה של יהל, שגם הכירה את בעלה בנהלל וביתי הקטנה יותר גם היא הכירה את בעלה באותו בית הספר. רצוני היה תמיד, לראות ערים רבות, והארצות שביקרתי במסגרת עבודתו של בעלי סשה (התלוויתי אליו לביקוריו בחלק מהארצות) הן: ארצות הברית, ספרד, צרפת, גרמניה, איטליה.

אנחנו כמשפחה יצרנו משפחה מאוד מלוכדת בזכות מפגשים יזומים. ביוזמתנו יצרנו ביקורים בשבתות ובחגים, זה נוצר לא רק בין הסבתות אלא גם בין הנכדים, ואלו מפגשים שמשמחים אותנו, ויוצרים אווירה של שמחה. אנו משתדלים לבשל מאכלים שהמשפחה אוהבת, ושמחים ביחד ויוצאים לטיולים משותפים בארץ ובעולם.

בשנות הפנסיה שלי עזרתי לבני המשפחה כשהיו זקוקים לי. יזמתי מפגשים משפחתיים, כמו ארוחות בימי שישי וחגים. טיילנו לעיתים קרובות עם המשפחה בארץ ובחו"ל. אני מתעניינת בקריאה בנושאי אקטואליה ובריאות ומרבה לצעוד. וכן אוהבת מפגשים עם חברים.

המסר שלי לדור הצעיר: לכבד ערכים חשובים כמו,כיבוד הורים. להקפיד לטפח קשרים טובים ודאגה למשפחה. יושרה,עזרה והתנדבות לזולת. אהבת הארץ לשמור עליה. לטייל ולהכיר אותה, לגלות מעורבות ותרומה לחברה ולמדינה.

הזווית האישית

סבתא לונה: המיזם משמעותי מאוד לחיזוק הקשר עם הדור הצעיר. שמחתי לחלוק עם נכדתי ולחשוף את החוויות המשמעותיות של חיי. סיפוריי מהווים אבני דרך המהווים שרשרת שמחברת בין עברי ועתידה של יהל, והיא יכולה להתבונן בצורה מושכלת על חייה שלה. הסיפורים שזורים בהוויה ובמורשת העם היהודי לדורותיו.

 יהל :נהנתי מאוד עם סבתי, ושמחתי להקשיב לסיפור העלייה שלה והחיים בארץ.