מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא כוכבה, נג'מה. פירוש שמי הוא כוכב בתימנית שם החיבה שלי הוא כוכי. שם משפחתי היה היבה שם משפחתי לאחר נישואיי קראוני, מבטאים אותו בתימנית עם ג-  גרווואני.

נולדתי בארץ ישראל, בתאריך 18/06/1953, כשאמי הלכה להתקלח במחנה עולים, נולדתי במקלחת. אני בת שנייה אחרי בן, אחר כך נולדה לי עוד אחות. הרגשתי קצת מקופחת שאמי נתנה לה יחס מועדף, הייתי הבת של אבא. לאן שהיה הולך הוא היה לוקח אותי איתו. אנחנו חמישה אחים, אני האחות השנייה. אנחנו האחים קשורים מאוד אחד לשני ואוהבים מאוד. גדלתי בראש העין, אהבתי בראש העין את הגבעות, כשהייתי מגיעה מבית הספר הייתי שמה את התיק בבית והולכת לגבעות לטייל.  גרנו 7 נפשות בדירה של 4 חדרים.

אני מימין עם שני אחיי

אני מחזיקה את אחיינה של אמי

בילדותי אהבתי לצייר, לתפור, לסרוג, לקרוא ספרים. אהבתי מאוד את החגים שאבא שלי היה יושב על נרגילה וחברים שלו היו באים אלינו. היינו משחקים בילדות 5 אבנים, קלאס, חבל, מחניים, שחקתי עם חברות מהשכונה וגם בנים, היום מכירים את המשחקים האלו אבל לא כולם משחקים. למדתי בגן פנינה ליד עיריית ראש העין, זיכרון שזכור לי עד היום הוא שהייתי מכינה לכל הילדות בגן פפיון מנייר לשיער. התחנכתי בבית ספר רמב"ם, ובכיתה ה' עברתי לבית ספר אוהל רחל, בתל אביב, ולאחר שנה חזרתי לראש העין. זכור לי שהלכתי לצעדת שלושת הימים ושם הכרתי את בעלי.  צעדת ירושלים היא תהלוכה מסורתית המתקיימת בעיר ירושלים מדי שנה בחול המועד של חג סוכות. לצעדה מגיעים עשרות אלפי בני אדם מהארץ ומהעולם הצועדים ברחובות העיר. בשנותיה הראשונות אורגנה הצעדה על ידי צה"ל ונודעה בשם "צעדת ארבעת הימים" ובהמשך "צעדת שלושת הימים". מקום העבודה הראשון שלי היה התפירה, בחרתי במקצוע הזה כי אהבתי מאוד לתפור, עזבתי את המקצוע לא מזמן, לפני כמה שנים, וכיום הוא כבר לא מלווה אותי. אני אוהבת את כל החגים כי נפגשים כולם ביחד, המשפחה מלוכדת, כולם יחד ומכינים את האוכל שכולם אוהבים. חוויתי כילדה את מלחמת ששת הימים. בשעות הצהריים היינו אמורים לצאת הביתה ופתאום ראינו שני מטוסים אחד מהם התפוצץ ולא נתנו לנו לצאת. מאוחר יותר שיחררו אותנו הביתה. טסתי המון, למצרים וספרד פעמיים לטורקיה, גרמניה ברלין, גרמניה וצרפת ו- 3 פעמים לרומניה ומונטנגרי אני אוהבת לצייר, חובבת אומנות ועבודות בגינה.

הכרתי את בעלי בצעדת שלושת הימים. התחתנתי בשנת 1972, בגיל 19, באולם אורלי בפתח תקווה, עשינו מסיבת טרום- חינה.

בתי הגדולה נולדה כשהייתי בת 20. הייתי עקרת בית, יש לי 10 שנות לימוד, ילדיי מתגוררים לידי, הייתי רוצה להשכיל יותר, להתקדם בחיים, מצטערת כרגע שלא יישמתי את זה. יש לי בת בכורה, ושלושה בנים, עשרה נכדים ועוד אחד בדרך. חלק מנכדיי מבקרים אותי כל יום. בכל יום אני קמה בבוקר שותה כוס קפה, רואה חדשות מארגנת ומסדרת את הבית, יוצאת לקניות. הולכת לטייל לפחות פעם בשבוע. בימי ראשון אני הולכת לחוג ציור.

הזוית האישית

סבתא כוכבה: מאוד התחברתי ומאוד אהבתי את המפגשים ואת הקשר עם הנכד. זה חיזק את הקשר בינינו ויהונתן נהנה מאוד להיפגש.

יהונתן התרגש מאוד  מזה שליוויתי אותו וסיפרתי לו על ילדותי והחוויות שעברנו. היה מרגש להתבונן יחד בתמונות ולהעלות זיכרונות. תכנית זו מאוד חשובה ותורמת לחיבור בין המבוגרים לדור החדש. ויוצרת גם קירוב לבבות.