מאגר סיפורי מורשת

סבתא חבצלת נולדה בשנת 1950בישראל.

וכך סבתא מספרת לי:

"הוריי ז"ל כוכבה ואהרון עלו מתימן, עם אחותי הבכורה שושנה עוד לפני שנולדתי. בארץ הם הביאו לעולם עוד שלושה עשר ילדים, ואני השישית במספר. גדלנו בצניעות ובאושר רב. אמי ז"ל, סבתא רבתא שלך, הייתה אישה צנועה, והרבתה תמיד בנתינה וחסד. היא חינכה אותנו בדרך התורה, והיה לה חשוב שכולנו נלמד ונרכוש השכלה. אבי אהרון ז"ל היה שוחט ורב בתימן, ודאג לפרנסת המשפחה. כשהוריי עלו לארץ, הם גרו תקופה קצרה במחנה מעבר בעתלית, משם עברו לגור במערב ראשון לציון ושם אני נולדתי. כשהייתי בת עשר עברנו לנהריה ובגיל שתיים עשרה עברנו להתגורר בשיכון ותיקים בנתניה, שם התגוררה אימי ז"ל עד יומה האחרון".

זיכרונות ילדות

בילדותי גדלתי בראשון לציון. אני זוכרת ילדות שמחה עם כל ילדי השכונה. גרנו לא רחוק מהים, וכל השטחים הסמוכים אלינו היו חולות, מה שזימן עבורנו הילדים משחקים אינסופיים. כשהייתי בת שש פרצה מלחמת סיני. אני זוכרת שהמטוסים חגו מעלינו והיה מצב מתוח במדינה. התכנסנו מדי יום משפחות רבות תחת עץ האקליפטוס הסמוך לביתנו, ילדים ומבוגרים. בזמן הזה לא היו מקלטים. ההורים שוחחו תחת העץ ואנחנו הילדים צמודים אליהם.

הילדות בראשון לציון זכורה לי כילדות שמחה. גרנו במערב ראשון לציון הכל היה חולות וים. לעיתים קרובות, וכמובן בחופשים היינו הולכים יחד ילדי השכונה עם האחים הגדולים, לגבעות הסמוכות לקטוף תאנים, ג'ומס, תותי עץ, סברס ועוד. היינו יוצאים לטיול עם דליים ריקים, וחוזרים עייפים אך מרוצים עם דליים מלאים.

מטבח רב תרבותי

גדלתי למשפחה עולת תימן אך המטבח בביתנו היה רב תרבותי. מהמטבח התימני נשאר בעיקר המרק ולידו נוספו מגוון מאכלים שבשמחה רבה התווספו למטבחינו במהלך השנים. בנהריה גרנו בסמוך למשפחות עולי כורדיסטן מימין ומשמאל. מהר מאוד הפכנו לחברים טובים ואמי- סבתא כוכבא למדה מחברותיה לגלגל קובות. כשעברנו לנתניה גרנו בשכנות טובה למשפחות טריפוליטאיות, מימין ומשמאל ומהן למדה אימי להכין את הקוסקוס המסורתי. וכך מאז ועד היום מאכלים אלו ועוד "מככבים" במטבח שלנו. הקוסקוס הפך למנת הצהריים הקבועה בימי שלישי ושישי, ואילו הקובות עברו ליום רביעי. אמי, דקלה סיפרה לי שמדי שלישי ושישי, היו מגיעים כל הנכדים היישר מביה"ס לאכול קוסקוס, ועכשיו אני מבינה איך מסורת זו השתרשה גם בביתה של סבתא חבצלת, שתמיד המקפיא בביתנו גדוש בשקיות קוסקוס שסבתא הכינה עבורנו.

זיכרון מחג החנוכה

זיכרון בלתי נשכח שלי כילדה הוא מחג החנוכה. בחופשת החג, היינו יוצאים כל ילדי השכונה יחד לחולות, ושם היינומכינים חנוכייה גדולה תלת ממדית מחול הים. החנוכייה הייתה גבוהה עם מספר קומות. מסביב לחנוכייה היינו מניחים נרות רוקדים ושרים".

תחביבים וחלומות

סבתא חבצלת שלי מאוד אוהבת להיות בעשייה תמיד. היא מארחת מפעם לפעם את הגננות עליהן פיקחה במשך שנים, לערב שכולו שיח ולימוד. סבתא גם מעבירה שיעורי תורה בשבתות בבית הכנסת, כבר שנים רבות, ובערב ראש חודש מקיימת בביתה ערב לימוד תורני עם ארוחת ערב חגיגית. בנוסף היא מתנדבת בעמותות שונות, רוקדת ריקודי עם, מטיילת בארץ במסגרת הלימודים שלקחה, ומבקרת המון את ילדיה ונכדיה. סבתא אוהבת להיפגש עם חברותיה ולעזור לכל מי שצריך. היא מאוד אוהבת לטייל בעולם, והייתה בהמון ארצות. הטיול שהיא הכי נהנתה בו היה באוסטרליה וניו זילנד. סבתא לקחה את רוני אחותי וטליה בת דודתי לטיול באנגליה והחלום של סבתא הוא להמשיך ולטייל עם כל הנכדים. אני כבר מחכה לתור שלי.

הזווית האישית

סבתא חבצלת: היה לי כיף ונהנתי מאוד מהתוכנית. זו הייתה עבורי הזדמנות להיות יחד ולהכיר יותר לעומק את נכדתי היקרה גילי, אני בטוחה שהקשר שלנו ימשיך ויעמיק ואני מאחלת לך שהערכים שקיבלת מהורייך ילוו אותך כל חייך.

הנכדה גילי: נהנתי מאוד מהמפגשים עם סבתא, וכמובן נהנתי לשמוע את סבתא מספרת על ילדותה ולהכיר סיפורים רבים שלא הכרתי.