מאגר סיפורי מורשת

משפחתה של סבתי שהתגוררה בעירק, הייתה משפחה עשירה ואמידה, רבת חנויות תכשיטים, בגדים מהודרים ומפוארים. סבה של סבתי עסק בעירק בצורפות ויצר תכשיטי זהב מהודרים.

עם קום מדינת ישראל בשנת 1948 המדינה החלה להעלות יהודים ארצה מכל רחבי תבל. בשנת 1950 החל המבצע עזרה ונחמיה שמטרתו הייתה להעלות את כל יהודי עירק ארצה. השילטון העירקי לא התיר ליהודי עירק לקחת את רכושם ארצה מלבד כמות מצומצמת של בגדים. חלק מיהודי עירק, אלו שהיה להם קצת זמן, הסתירו מעט זהב בבגדיהם על מנת שיוכלו להתקיים לאחר עלייתם ארצה.

כאשר משפחתה של סבתי עלתה ארצה היא שוכנה במעברה בטירת הכרמל. שמה של סבתי הוא הרצליה. הוריה בחרו לתת לה את השם המיוחד הזה, מפני שהם היו ציוניים וקראו לה על שמו של חוזה המדינה. סבתי נולדה בשנת 1952. משפחתה של סבתי גדלה בצריף דל וקטן, בו הם גרו שני הורים שבעה ילדים: שתי אחיות וחמש אחים.

כשסבתי הייתה קטנה היא שיחקה ברחוב ליד הבית עם חברותיה. היא שיחקה במשחקי ילדות שונים כמו: חמש אבנים, קלאס, גומי, מחבואים. סבתי למדה בבית ספר רמב"ד בטירת כרמל. הכיתה של סבתי עד עכשיו בקשר, כיתתה הייתה מאוד מגובשת, כל שבת כיתתה הייתה מטיילת בהרי הכרמל.

לסבתי היה בן זוג, הם כמעט התחתנו אבל בשל אופיו (קמצן…) היא החליטה להיפרד. לאחר זמן מה אחותה בתיה הייתה בחתונה של חבר. אמא של סבי, קטי ראתה את בתי וחשבה היא מתאימה לבנה, אלי. אבל בתיה הייתה גדולה מידי עבורו, ולכן הכירה לסבתא קטי את סבתי. לאחר ארבע חודשים סבי וסבתי התחתנו. ונולדו להם חמש בנים, ואבי הוא הבכור מבניהם. תחביבה של סבתי הם לסרוג, לתפור רקמות גובלינים- תמונות מעבודת יד, הליכות ספורט, פלדן קרייס – התעמלות מיוחדת.

מה שאני אוהבת אצל סבתא שלי שאני יודעת שכל שאבקש היא תהיה שם בשבילי.

הזוית האישית

הנכדה רוני: החוויה הייתה נעימה, היה לי כיף ומעניין לשמוע על עברה של סבתי וללמוד עוד עליה.