מאגר סיפורי מורשת

שמי אורין, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבתי, דיאנה שמש.

סבתא נולדה בשנת 1956 בפרס (איראן), התאריך המדויק של לידתה לא ידוע מכיוון שבתקופתה לא זכרו את התאריך, אלא רק את השנה ואת הזמן בו בערך נולדה – יום כיפור. בבית הם דיברו בפרסית בלבד. לסבתא קוראים כך על שם "הנסיכה דיאנה", בנוסף, אמה אהבה את השם ואת פירושו – זוהר, שלמות, אלוהות.

סבתא גדלה בילדותה בבית קטן ופשוט בפרס, הם משפחה של חמש נפשות ובכל זאת גרו בבית אשר יש בו שלושה חדרים וצפיפות. השכונה בה גדלה הייתה פשוטה ויהודית, היה בית כנסת, מכולת בקרבת מקום ושם הייתה קונה מצרכים, ממתקים וגלידה לוקס, שזו הייתה גלידה מוכרת באותה תקופה. סבתא היא אישה בעלת שמחת חיים, חייכנית, רצונה הוא שהסביבה שלה תהיה מאושרת וכך גם היה האופי של אמה.

העלייה לארץ

סבתא ומשפחתה עלו ארצה בשנת 1969, בעת זו סבתא הייתה בת 12. אמה אהבה את הארץ ולכן היה לה רצון עז להתגורר כאן. נבחר בשבילם מקום המגורים, בית בקריית שלום, דירה מספר 8.

בהתחלה ההתאקלמות בארץ הייתה לא פשוטה מבחינת השפה ובעיקר לסבתי, אשר הייתה נערה שהחלה את לימודיה בבית ספר דתי שנמצא בקריית שלום. עם הזמן שעבר, היא החלה להכיר חברות שעזרו לה עם השפה וכך לאחר כשנה היא קלטה את השפה. היא הייתה נפגשת עם החברות במכולת, הן היו מכינות שיעורים ביחד, קונות ארטיקים, משחקות ומדברות. בתיכון היא בחרה במגמת תפירה ושם התחילה אהבתה הגדולה לתפירה, היא עסקה בתפירה במשך שלוש שנים וזוהי הייתה עבודתה הראשונה במשך שש שנים (מגיל 20).

לאחר שסיימה את בית הספר הוריה שידכו לה את סבא שלי ז"ל, שהוא היה השכן שגר קומה מעליהם. סבתא הייתה בת 19 וסבא היה בן 24. הם שכרו בית מסודר שעשה עליה רושם טוב, הבית היה בקריית שלום. בנם הבכור (אבא שלי) נולד כשסבתא הייתה בת 22 וסבא בן 27. מכיוון שנולדו להם חמישה ילדים, הם עברו לבית מרווח בעל חצר וחמישה חדרים.

סבא נפטר בשנת 2004. סבתא גידלה את חמשת ילדיה בעיקר בכוחות עצמה ובנם הבכור (אבי) גם עזר. סבתי היא אישה חזקה, היא מתמודדת עם דברים לבד ובכל זאת גורמת לאחרים להיות מאושרת. היא כל הזמן אומרת: "חשוב להסתכל על חצי הכוס המלאה ולראות את הטוב שבמצב", חלומה הוא שכל נכדיה יהיו מאושרים ונשואים. מקור האושר שלה הוא ילדיה ונכדיה.

כיום רוב ילדיה של סבתי נשואים ועצמאים אך בכל זאת אנו (הנכדים) מבקרים אותה מדי שבוע וילדיה מבקרים אותה מדי יום, דודה שלה מתגוררת בפרס אז לפעמים היא באה לביקור בחגים, בעיקר אחרי פסח. אחרי פסח יש את המימונה של הפרסים שנקראת "סיזהבדר" שבה המשפחות נפגשות בפארק ועושים על האש ביחד, מסורת זאת חשובה לסבתי והיא רוצה שהיא תישמר.

הזוית האישית

אורין: נהניתי לגלות על סבתא שלי דברים שלא ידעתי לפני כן ובנוסף התחברנו יותר.