מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא אסתר נופר. נולדתי ב1948 בראשון לציון. להורי ז"ל קראו חיה וישעיהו.

אני סבתא של תמר, ותמר הזמינה אותי להשתתף בתוכנית הקשר הרב דורי, בבית ספרה, ולשתף אותה בסיפור חיי:

"נולדתי ב 1948 שנת הקמת מדינת ישראל, ואני השנה בת שבעים וחמש. כשהייתי ילדה אהבתי ללכת לחוג לאקורדיון כי בתקופה שלי לא היה חוגים כמו בתקופה שלכם.

בישראל מסורת האקורדיון נעה עם השנים בין המוזיקה העממית, ליווי מחולות עַם, זמרים ולהקות זמר ובין ביטויו ככלי מוזיקאלי אמנותי קלאסי ומגוון. הוא היה הכלי המרכזי לליווי שירה מתקופת היישוב ועד לאמצע שנות השישים, כפי שהדבר התבטא בלהקות הצבאיות וממשיכות סגנונן האזרחיות בצל ירוק והתרנגולים. למרות היותו כלי כבד יחסית שקשה להיסחב איתו (משקלו עם הקופסה יכול להגיע לעשרה קילוגרם), הוא היה פופולרי בגלל הצליל החזק שניתן להפיק ממנו ללא שימוש באמצעי הגברה והיכולת שלו ליצור הרמוניות מורכבות. (ויקיפדיה)

אהבתי ללכת לבית הספר כי נפגשתי שם עם חברות. כשהייתי ילדה  הייתה לי חברה טובה עד כיתה ז'-ח', שקראו לה ירוחם. היא גרה במקווה ישראל, נפגשתי איתה הרבה מאוד. מִקְווֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן. בית הספר הוקם על ידי קרל נטר ב-15 בפברואר 1870, ממזרח ליפו, דרומית לדרך יפו-ירושלים. כיום לומדים בבית הספר 2,050 תלמידים, והוא מוגדר ככפר נוער חקלאי, היושב על שטח שמוגדר כחבל גלילי עצמאי. (ויקיפדיה)

כשהתגייסתי לצבא שירתי בנח"ל. נח"ל = נוער חלוצי לוחם (בראשי תיבות: נח"ל) הוא מסגרת בצה"ל שבה קבוצות של תנועות וארגוני נוער מתגייסים יחד, ושומרים על שלמותם כבוגרי שנות שירות תוך שילוב בין משימה צבאית לבין חינוך בקהילה. הנח"ל הוא שירות צבאי שמתקיים גם בקיבוץ, והמשימה היא לעזור בעבודות שונות בקיבוץ.

הפעם הראשונה שטסתי לחו"ל זה היה לרומא עם סבא. רומא עיר הבירה של איטליה. מאוד התרגשתי כי כשהייתי ילדה היתה לי מין משקפת שרואים בה ארצות ומדינות, ותמיד חלמתי לטוס ולבקר בארצות שונות.

החלום שלי כשהייתי ילדה היה להיות מורה. אני חושבת שרוב הילדות רוצות להיות מורות כשיגדלו. עכשיו החלום שלי הוא להיות בריאה ולהמשיך להיות עם הילדים שלי והנכדים שלי".

הזווית האישית

אסתר: הייתה לי הזדמנות לשתף ולהשתתף בנושאים הקשורים לחיי הדור של תמר, לחיי דורי, ומה שבניהם. משחקי הילדות השונים, ההיסטוריה השונה ,ההכרות עם הדורות הקודמים לנו, והידע הנרחב, על חיי הילדים האחרים בכתתה של תמר. נהנתי מאוד מהפעילויות המשותפות.

תמר: היה ממש כיף לעבוד ולשמוע את הסיפור של סבתא שלי, על כל החיים שלה.