מאגר סיפורי מורשת

לסבתא שלי קוראים איריס אלמגור היא נולדה ב1952 בישראל.

סבתא שלי סיפרה לי את סיפור הלידה של אמא שלי והגידול שלה בתור בת בכורה:

"כשהייתי בת תשע עשרה, עדיין ילדה, ילדתי את אמא שלך. אמא שלך נולדה פגה (לפני הזמן) במשקל קילו שבע מאות. בגלל שאמא שלך הייתה מאד קטנה, ולא סיימה להתפתח, שמו אותה באינקובטור (תיבה מזכוכית) בו מגדלים פגים עד שהם מסיימים את התפתחותם. זה היה בתקופת מלחמת יום הכיפורים, בבית החולים היו הרבה חיילים פצועים, ולא הייתה מיטה פנויה ,כדי שאוכל להישאר עם אמא שלך. ולכן ביקשו ממני לחזור הביתה ולהגיע כל יום לבקר אותה בבית החולים.

כששחררו את אמא שלך מבית החולים, לאחר כשלושה שבועות, כשהיא הייתה במשקל של שני קילו, אמרו לי שהיא עדיין מאוד קטנה וחלשה, ואני צריכה להאכיל אותה כמה שיותר. ואם היא לא תשקול לפחות שלושה קילו בעוד שבוע, יקחו לי אותה. אני חשבתי שזה אמיתי, אפילו שהם אמרו את זה בצחוק ולא התכוונו ברצינות. אני לקחתי את זה מאד ברצינות והאכלתי אותה כל שעתיים. כעבור שבוע, כשלקחתי את אמא שלך לטיפת חלב, ממש התפללתי שאמא שלך הגיעה למשקל של שלושה קילו. כמובן שאמא שלך כבר שקלה הרבה יותר.

אני המשכתי להאכיל את אמא שלך כמה שיותר עד שבבדיקה שגרתית בגיל חצי שנה, היא שקלה כבר שניים עשר ק"ג. האחות של טיפת חלב אמרה לי שאמא שלך מאד שמנה וצריך לעשות לה דיאטה. אני הייתי מאוד מופתעת ולא אמרתי כלום. אחר כך סיפרתי את זה לאמא שלי והיא אמרה לי:  "מה פתאום, שהיא תעשה דיאטה בעצמה".

כשהיא גדלה עוד קצת היה לה ראש כל כך גדול, שהייתי צריכה לגזור לה את החולצות כדי שאוכל להלביש לה אותן. אמא שלך המשיכה לגדול וגבהה והתארכה עד שהגיעה למשקל המתאים לגובהה".

הזווית האישית

סבתא איריס: החוויה שלי היא שבזכות אגת נזכרתי שוב בסיפור הלידה של קרן הבת הבכורה שלי, וזה ממש ריגש אותי. זה גם מרגש אותי שאגת רצתה לשמוע על הסיפור הזה וזה מאד משמח. רציתי לאחל לאגת את כל הטוב שבעולם, ושתמיד החיים יעטפו אותה באהבה, שתמיד תגשים את עצמה ושתמשיך להיות חברה טובה עם לב זהב.

אגת: היה לי מאד כיף לשמוע את הסיפור שסבתא סיפרה לי, ואני מאחלת לה שתמיד תהיה בריאה ושיהיה לה טוב כל החיים.