מאגר סיפורי מורשת

ילדות

קוראים לי איילה שטרית נולדתי ברבאט שבמרוקו, עליתי ארצה לישראל בשנת 1955, כשהייתי בת 8. עליתי לישראל מכיוון שאבא שלי רצה לגור בארץ הקודש וכול משפחתי התרגשנו ושמחנו. עלינו לישראל באונייה, המעבר היה מרגש וקשה וכשהגענו שמחנו מאוד. גרנו במושב נועם, אני, הוריי ראובן וזוהרה ואחיי עליזה, ציון, ישעהו, שמעון, דוד, ציפי, שולה ואילנה. בהתחלה היה לנו קשה, המצב הכלכלי היה לא טוב, לא היה לנו אוכל ומים והיינו ישנים על מזרונים וחולות.

לאט לאט המצב השתפר, אבא שלי עבד בחקלאות ואימא שלי הייתה עקרת בית. החיים השתפרו, גידלנו כבשים, והתחלתי ללכת לבית ספר. לאבא היה חשוב שנדע את המסורת היהודית ולכן למדתי בבית ספר דתי. בבית ספר הכרתי הרבה חברים חדשים. את ההפסקות העברנו במשחקי קלאס, משוך בחבל וגם סתם לשבת ולדבר על הדשא.

בגרות

תקופת הבגרות שלי החלה בלימודי התיכון בבית הספר שפיר, לאחר מכן התנדבתי בשירות לאומי, פעילות אשר מותאמת לאוכלוסייה הדתית. בשירות הלאומי עבדתי כסייעת בגן ילדים במושב נועם. מאוד אהבתי לעבוד עם ילדים וזה גרם לי ללמוד את התחום ולעסוק בו בעתיד. בגיל 23 הכרתי את סבא יוסי דרך חבר משותף, אחרי שנה, בגיל 24 התחתנו. עברנו לגור בבת ים. היה קצת קשה לשנות סביבה ואווירה אבל בכל זאת הקמתי משפחה. בערך בגיל 25 נולדה לנו אורלי. חווית ההורות הייתה מדהימה ומשנה חיים. לאחר שנה נולד בנינו רונן, לאחר מכן נולדו יאיר אפרת וריבי.

בגיל 32, לאחר שהילדים גדלו קצת החלטתי ללמוד טיפול בילדים ולאחר הלימודים הקמתי משפחתון בביתי. אהבתי מאוד את הטיפול בילדים, הייתה לי תחושת סיפוק מאוד גבוהה. בתרומתי בחינוך הילדים בגיל רך, וכאות לתרומתי, ההורים העריכו את עבודתי ובשל כך כתבו לי מכתבי הוקרה רבים.

סבתא איילה והנכדים

העבודה לא מנעה ממני להעניק זמן איכות עם המשפחה. כמשפחה אהבנו לטייל ברחבי הארץ ובהרבה מקומות כגון: הגליל, הגולן, המרכז ועוד. אורח החיים שלנו הוא מסורתי דתי, אנחנו נוהגים לקיים את חגי ישראל לפי המסורת. אנו עורכים סעודות בחגים רבים כמו: פורים, שבועות ועוד…

בצאת פסח אנחנו חוגגים את המימונה. המימונה הוא חג שבו נהוג לפתוח את ביתך לכול אורח ולכבד את האורחים במאכלי החג: מופלטה, עוגיות והמון מאכלים מתוקים. חינכנו וגידלנו את הילדים שלנו על פי ערכי הדת, הציונות ואהבת האדם והמולדת. הילדים גדלו, חגגנו את האירועים המשפחתיים וימי ההולדת ואירוע מרגש ומיוחד היה חתונת הבת הבכורה אורלי והולדת הנכד הראשון. ההרגשה להיות סבתא צעירה הייתה מרגשת, מיוחדת ושמחה. בתקופה הראשונה של החתונה והלידה אורלי התגוררה איתנו בבית ועזרתי לה בגידול נכדי הראשון עדי. עם השנים שאר ילדינו התחתנו, הקימו משפחה והולידו ילדים ובינתיים הנכד הראשון זיכה אותנו בנינה, נויה.

המשפחה התרחבה למשפחה מאושרת ומגובשת. אנחנו נוהגים לארח את משפחתנו בימי שישי, בחגים ובאירועים נוספים. המפגשים עוזרים לנו להתגבש וליהנות. יש לנו משהו מאוד מיוחד במשפחה וזה הביחד שלנו: הבדיחות, הצחוקים, השירים והריקודים.

סבתא איילה מספרת:

הזוית האישית

הנכדה אלה: אני נהניתי מאוד בתהליך שחוויתי ביחד עם סבתא שלי, למדתי עליה עוד וגם על המשפחה שלי ואני שמחה שזכיתי לקחת חלק בתכנית הקשר הרב דורי.

סבתא איילה: היה לי מאוד כיף, החוויה הייתה מרגשת וגם הסיור במוזיאון אנו – בית התפוצות. היה לי כיף להיזכר ולספר את סיפור חיי.