מאגר סיפורי מורשת

שמי אידה רחבי

לאימא שלי קראו ג'יזל (בעברית איילה) ולאבא שלי קראו אלברט. אני עבדתי בבנק ובעלי קבלן.

נולדתי במצריים בשנת 1952 לבית משפחת אשכנזי, בעיר קהיר שבמצריים. עליתי לארץ ישראל בגיל שנתיים עם משפחתי בשנת 1954.

שנות ילדותי עברו עלי בישראל. גדלתי בארץ עד גיל 16. כשהייתי בת 16 החליטו הורי להגר לארצות הברית ויחד עם משפחתי עברנו לחיות שם. שנות נעורי היו בארצות הברית ושם גם למדתי בתיכון.

מזיכרונות הילדות שלי , אני זוכרת שבילדותי אהבתי להתחפש לנסיכה, אהבתי לשחק בקפיצה בחבל ובמשחקי קופסא. בנוסף, השתתפתי בחוגים, גם במקהלה ווגם בחוג לריקודי עם.

אהבתי מאוד ללכת לקולנוע, לצפות בסרטים והצגות וגם לטייל בארץ.

ההיכרות עם שמואל בארצות הברית ובניית משפחה

גם בעלי שמואל, חי בארצות הברית גם הוא ומשפחתו היגרו לארצות הברית. הכרתי אותו דרך החברה שלי. לאחר תקופת חברות, התחתנו ובמהלך השנים נולדו לנו ארבעה ילדים: הבכור יוסי, איריס, איילת וענבל.

אני ושמואל ביום נישואינו

החזרה לישראל 1994

חזרנו לגור בישראל בשנת 1994 ומאז אנחנו פה בישראל. איריס בתי התחתנה והולידה את ירדן הבכורה בארה"ב. אחרי כמה שנים איריס ילדה את שירה, שירה כבר נולדה בישראל. כאשר שירה היתה בת שש, ענבל בתנו התחתנה עם שמעון והיה אירוע מיוחד. לפני שלוש שנים ענבל ילדה את הילד הבכור שלה – גיא. ולפני תשעה חודשים נולדה נלי.

ילדיינו איילת ויוסי עברו חזרה לגור בארצות הברית. פעם בשנה מגיעה בתנו, איילת עם ילדיה ובעלה לביקור בישראל לסבא וסבתא. ופעם בשנה מגיע גם בננו יוסי לביקור בארץ.

כיום אני סבתא, אני נוהגת ללכת לחוגים, הרצאות, סרטים וכמובן עוזרת ללילדים שלי.

הזוית האישית

סבתא אידה: אהבתי להשתתף בתוכנית יחד עם נכדתי שירה.

שירה: שמחתי להיות עם סבתי בתוכנית ולשמוע את סיפור חייה.