מאגר סיפורי מורשת

סבא רבא שלמה אוז'לוו ז"ל (1933-2016)

שלמה אוז'לוו נולד בשנת 1933 לאביו משה אוז'לוו ואמו אנא (לבית רפאל) אוזלוו,  באיסטנבול שבטורקיה. בהיותו בן 6 התייתם מאמו שנפטרה בלידת אחותו הצעירה פורטון.

שלמה גודל על ידי אביו בסיוע אחותו זימבול רפאל (לבית אוז'לוו) ובעלה מאיר רפאל, (מאיר רפאל הוא גם אחיה של אנא, אמו של שלמה). בני הזוג רפאל היו חשוכי ילדים.

שלמה למד בתלמוד תורה נווה שלום והיה חבר בתנועת נוער בית"ר שהתקיימה במסגרת תלמוד תורה אוהל משה באיסטנבול. בשנת 1949, בהיותו בן 16, שלמה עלה לארץ לבדו (מספר חודשים לאחר מכן הזוג מאיר וזימבול רפאל ביחד עם אחיו שמואל עלו לארץ). בסביבות שנת 1957 עלו לארץ אביו משה ביחד עם אחותו הקטנה פורטון.

שלמה הצטרף להכשרה חקלאית בכפר הנוער בית"ר בבאר יעקב (לימים כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי). בשנת 1950 הצטרף למושב מבוא בית"ר בהרי ירושלים, תחת הנהגתו והדרכתו של מישה ועוזרו מתי. (מישה – פרופ' משה ארנסט, לימים שר הביטחון של מדינת ישראל. מתי – חבר הכנסת מתתיהו דרובלס).

מימין: סבא משה אוז'לו (1899-1980), במרכז: משפחת אוז'לו ורפאל, ירושלים 1968, משמאל: סבא מאיר, הוריו, ואבות של של הוריו, משה לוי ומשה אוז'לו, 1968 

סבתא רבתא רבקה (בקי) אוזלוו (לבית לוי)

רבקה (לוי) אוז'לוו, תבדל לחיים ארוכים, נולדה בטורקיה בשנת 1935, למשה לוי ואסתר (לבית אלמלי ) לוי. משה לוי עסק בעמילות מכס ותווך בהסדרי תשלום של מיסים, דיפרנציאליים לפי מוצא (מס כבד הוטל על היהודים בשנת 1942 על ידי השלטונות הטורקיים, בתקופת מלחמת העולם השנייה, ורבים נאלצו למכור את רכושם בכדי לעמוד בתשלומו). את היהודים שלא עמדו במכסת המיסים הבריח בהתנדבות לארץ ישראל של טרום הקמת המדינה באמצעות ספינות נוסעים רעועות (שמות האוניות: demir, hisar, saricham, anmari).

כשרבקה הייתה בת 10 התגרשו הוריה. אסתר אלמליח לוי התחתנה בשנית עם איזק אשכנזי וכך נולד אחיה למחצה, סלווטור אשכנזי. עקב גירושי הוריה, אירוע חריג מאוד בקהילה היהודית באותם ימים, רבקה לא ממש הצליחה למצוא את מקומה לא בבית אביה ולא בבית אמה, אך חייה ברווחה יחסית עקב מעמדם הכלכלי של הוריה. רבקה למדה בקולג' צרפתי והייתה חברה גם בתלמוד תורה נווה שלום ותנועת הנוער בית"ר שבחסותו (שם הכירה היכרות רחוקה את שלמה אוז'לוו ואחיו שמואל).

בשנת 1949 הגיעה עם אביה לביקור בחיפה. בירידה מהאונייה בחיפה נפל אביה ושבר את רגליו. הוא אושפז בבית החולים בת גלים (לימים רמב"ם) כך שרבקה, ילדה בת 14, נותרה לבדה ללא ידיעת שפה וללא קשרים כלשהם בארץ. בדרך-לא-דרך מצאה קשר משפחתי וקרובי משפחה רחוקים שחיו במעברת כורדני סמוך לחיפה. היא שהתה אצלם. היא נסעה מדי יום לבית החולים לסעוד את אביה. לאחר שחרור אביה מבית החולים הם עברו להתגורר בבית קרוב משפחה בנס ציונה.

חבר ילדות מתלמוד התורה שהתגורר בסמוך לקרובי משפחתה סיפר לה כי חבריה מתנועת הנוער נמצאים בכפר הנוער בבאר יעקב הסמוך לנס ציונה. מדי יום היא הלכה בין הפרדסים מנס ציונה לחוות הנוער בבאר יעקב. היא הפכה להיות חלק מהחבורה של גרעין המיועד למושב מבוא ביתר שבהרי יהודה. אחד מבני החבורה היה שלמה אוז'לוו -סבא רבא. קשריה עם החבורה לא מצאו חן בעיני אביה והוא החזירה לטורקיה להשלמת לימודי הקולג' .

בשנת 1950, עם סיום הקולג', בהיותה בת 15, עלתה לבד לארץ בכוונה לחבור לקבוצת חבריה בכפר הנוער. ביחד עם חברתה שמחה הן הגיעו לכפר הנוער וגילו שהחבורה כבר הצטרפה למושב מבוא בית"ר. עקב גילן הצעיר לא הסכימו המוסדות לצרפן לגרעין. במשך כשנתיים הסתובבו השתיים בין בתי קרובי משפחה וחברים של הוריהן. הן עבדו בעבודות דחק עד הגיען לגיל 17. בגיל זה הצטרפו לגרעין במושב מבוא בית"ר וחיו ביחד עם החבורה.

שלמה ורבקה הפכו לזוג ובהמשך התחתנו. נולדו להם נולדו שלושה ילדים: סבא מאיר, אחיו רון משה ואחותו ענת.

מימין: סבא מאיר וסבתא רבקה בשנות ה-70 העליזות, משמאל: סבתא רבתא רבקה אוז'לו בפורים, 2022

סבא מאיר לביא (אוזלוו)

מאיר נקרא על שמו של מאיר רפאל, אחיה של אמו, ואשתו, אחות אביו, שאימצו את סבא רבא, אחיו ואחותו. הדוד מאיר רפאל נתן מכספו לברית של סבא מאיר והיה הסנדק שלו.

מאיר אוז'לוו שינה את שם משפחתו לשם עברי – לביא. מקור השם אוז'לוו הוא על שם המקום בו גרו אבות אבותיה של המשפחה במדריד עד גירוש ספרד בשנת 1492 (סמטת אוז'לוו).

סבא נולד בירושלים בתאריך 29.8.1955 (א' אלול) והוא מציין את יום ההולדת גם בתאריך העברי. מאיר הוא הבן האמצעי מתוך שלושה ילדים: האח הגדול רון (משה) והאחות הקטנה ענת. הוא קיבל יחס כמו כל ילד אמצעי (ילד סנדוויץ') המקבל יחס ממוצע.

ביתו הראשון בירושלים היה במושבה הגרמנית. המשפחה חיה בחדר אחד ששימש כמטבח, סלון וגם חדר השינה. השירותים היו מחוץ לבית בחצר. בגיל שנתיים וחצי עברו לגור בבית עם שני חדרים. בגיל שמונה הצטרפה אחותו ענת להמולה. בשלב הזה חיה המשפחה בשכונה בקעה בירושלים, בית ערבי ישן מאבן (שבעבר היה וילה מפוארת). בית זה נחלק בין שלוש משפחות, לכל אחת שני חדרים, שירותים ומקלחת משותפים. בגיל עשר המשפחה עברה לדירת שיכון זוגות צעירים באותה שכונה. סבא רבא (משה) הצטרף למשפחה  והם ישנו ארבעתם בחדר אחד – סבא, אחיו, אחותו וסבו. בחדר השני ישנו הוריו של סבא והחדר השלישי כלל סלון ומטבח.

תחביבים ומשחקים של סבא בילדותו היו שחייה תחרותית, הוא אף זכה באליפות ירושלים עד גיל עשר במקצה חתירה. בנוסף עסק בבניית עגלות מעץ עם מסבי מתכת במקום גלגלים והרכבת אופניים מחלקי גרוטאות.

לימודים של סבא

גן טרום החובה של סבא היה בגן תמר ברחוב יהודה בירושלים. סבא זוכר משם את הילדים בני השלוש משחקים בחצר, ילדה אחת נפלה מגדר ונחתכה בלחי. עד היום שהם נפגשים הם מזכירים את הצלקת שהפכה לגומת חן.

בית הספר היסודי של סבא נקרא גאולים א' בשכונת בקעה בירושלים, שם למד שמונה שנים. בשיעורי מלאכה שם היה לו קשר מיוחד עם המורה צבי, המורה למלאכה. עד היום סבא חובב נגרות ומלאכות כפיים.

את לימודי בתיכון העביר סבא ב"תיכון ליד האוניברסיטה", שם למד ארבע שנים. סבא זוכר שמנהל התיכון היה אדם מאוד מיוחד (ד"ר קנלר). הוא לא ויתר לאף תלמיד ולא אפשר להיכשל בלמודים. לפעמים אף שילם מכיסו עבור שעורים פרטים לתגבור תלמידים.

כיתה א' ביה"ס גאולים א 1961 – סבא מאיר בשורה שלישית, הימני ביותר

מנהגים במשפחתו של סבא

להתפלל בבית הכנסת בשישי שבת, לערוך קידוש מדי ליל שישי, לחגוג את חגי ישראל לפי המסורת. היום במשפחתנו המורחבת שומרים על מסורת היהדות: קידוש בימי שישי וערבי חג, סדר ט"ו בשבט, סעודת פורים ועוד, ביחד עם סבא וסבתא, ההורים ובני הדודים (17 נפשות).

מלחמות ישראל

בזמן מלחמת סיני בשנת 1956 סבא היה עוד תינוק, אביו ודודו של סבא נלחמו בה. מלחמת ששת הימים פרצה בהיותו בן 12 והוא העביר אותה במקלט השכונתי הסמוך לגבול הירדני. במשך שהותם במקלט במהלך המלחמה, יצא סבא החוצה וראה שלושה מטוסים ישראלים תוקפים מוצב ירדני שירה ללא הפסק לכיוון המקלט בו שהה סבא. אחד המטוסים הופל על ידי הירדנים וטייסו נהרג. מקום הנפילה נקרא עד היום "גבעת המטוס"

בעת מלחמת יום הכיפורים, 1973, סבא היה חייל בשירות סדיר. תפקידו במלחמה היה איש צוות בחוליית ציידי טנקים, החוליות הללו כונו חוליות "מתאבדים": שלושה חיילים עם כלי נשק בשם בזוקה המיועד לבלום טנקי אויב המתקדמים לעבר ישראל. במקביל היה עליהם להפעיל מטעני חבלה בכביש כדי למנוע מכלי רכב של האויב להתקדם. גדוד הוקם בחופזה – ציידי הטנקים 9200 – והורכב מאנשי סגל וחיילים שזה אך גוייסו וטרם סיימו טירונות.

חייל מחוליית "מתאבדים", צוות ציידי טנקים, 1973

ממלחמת שלום הגליל הראשונה ואילך שירת סבא כחייל מילואים קרבי, עד שחרורו משירות מילואים בשנת 2000.

נישואין ומשפחה

סבא הכיר את אשתו אהובה בזמן ששירתו ביחד באותה פלוגה. מסיבת האירוסים נערכה בבית משפחתה של אהובה רוזנצויג בתל אביב. סבא וסבתא התחתנו בשנת 1977, כשסבא היה כמעט בן 22. החתונה התקיימה בבית החייל בתל אביב (אהובה עדיין הייתה חיילת).

סבא וסבתא ביום חתונתם, 5.5.1977

בנו הבכור של סבא, ניר (שלמה), נולד כשסבא היה בן 23 (אבא של טלי, הנכדה המתעדת, נולד בשנת 1978). אחרי ניר הגיעו שתי בנות: לינור (1980) ומיכל (1984). ביחד עם בני ובנות זוגם של הילדים, נולדו לסבא מאיר ואהובה תשעה נכדים – שלושה ילדים מכל ילד: שני בנים ושבע בנות. הנכדים והילדים מבקרים כמעט מדי יום בבית סבא וסבתא.

מימין: סבא וסבתא ותשעת הנכדים חג חנוכה 2021 – גליל ים הרצליה, משמאל: סבא וסבתא ושתעת הנכדים א.צ. גרינברג הרצליה 2019

הזוית האישית

טלי הנכדה המתעדת: היה מעניין, גיליתי הרבה עובדות על סבא שלי, הבנתי שהוא איש מאוד מיוחד. למדתי על שורשיה של משפחתי וכיצד החיים פעם שונים מהחיים היום.

סבא מאיר: למדתי להכיר את נכדתי טלי בתוך מסגרת בית הספר בתכנית הקשר הרב דורי, הופתעתי לגבי האסרטיביות שלה ויכולתה להכיל את כולם למרות שלא תמיד הסכימה איתם.