מאגר סיפורי מורשת

סבתי דפנה, נולדה באנגליה ב-11.5.1949.

בשנת 1952 כשסבתי הייתה בת שנתיים וחצי אבא שלה נפטר, ובשנת 1953 סבתי ואמהּ עלו לארץ באנייה. סבתי גדלה בתל אביב.

כשהייתה בת 16, אמהּ, שהתחתנה בינתיים בפעם השנייה, עזבה את הארץ עם סבתי ועברה להולנד.

בגיל 18 סבתי חזרה לארץ לבדה כדי לשרת בצבא. היא שרתה בחיל האוויר, בביר גפגפא בסיני.

אחרי הצבא סבתי נסעה לקנדה להיות עם הוריה ולמדה שם באוניברסיטה. אחרי שנה חזרה ארצה והכירה את סבא שלי. נולדו להם 3 ילדים. במשך 20 השנים האחרונות סבתא שלי פעילה במחסום ווטש – לזכויות אדם ונגד הכיבוש בבקעת הירדן הפלסטינית.

רקע משפחתי:

סבתא רבתא שלי ברחה מגרמניה לבדה כשהייתה בת 13, כי הנאצים רצו לשלוח אותה למחנה ריכוז בפולין. היא עלתה לארץ והייתה במשק פועלות בנחלת יהודה. היא התנדבה לבריגדה היהודית בצבא הבריטי, להילחם בנאצים. היא שרתה באלכסנדריה שבמצרים והכירה שם את סבא רבא שלי, שהיה קצין גבוה בצבא הבריטי והם התחתנו. ההורים והאחים של סבתא-רבתא שלי ברחו מגרמניה לאיטליה ושם נאסרו במחנה ריכוז. הם ניצלו כי האיטלקים הסתירו אותם והצילו אותם.

כל המשפחה נפגשה שוב בארץ, לאחר שסבתא רבתא שלי חזרה לארץ מאנגליה, כי סבא רבא שלי נפטר ממחלה.

הזוית האישית

סבתא דפנה ואורי, תיעדו ביחד את סיפור חייה המעניין של סבתא בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר מבואות