מאגר סיפורי מורשת

שמי יעקב קלקה, סבא של נגה מלר שלומדת בבית הספר בכפר יהושע.

נולדתי ב-1946 להורי – נתן קלקה וצפורה שוויץ-קלקה, וגדלתי בקבוץ שדה נחום. סבא וסבתא שלי – יצחק ושרה קלקה חיו בדואיסבורג, גרמניה. הם עלו לישראל בשנת 1936, אחרי שהיטלר עלה לשלטון. באותה תקופה בארץ ישראל הבריטים שלטו, והגבילו את מספר היהודים שנכנסו לארץ.

דודתי עליזה  – בתם השנייה של שרה ויצחק – הגיעה לפלשתינה כספורטאית בהתעמלות למכבייה הראשונה שנערכה בשנת 1932, והחליטה לא לחזור לגרמניה. בשנת 1933 דודתי הצטרפה למקימי כפר סירקין. הודות למגוריה בארץ הצליחה לקבל לבני משפחתה שהיו בגרמניה אישור כניסה לארץ (סרטיפיקט).

לשרה ויצחק קלקה היו חמישה ילדים – פרידה, עלזה (אסתר), נתן, אירנה וחנה. כולם הגיעו ארצה למעט פרידה שהיתה נשואה לסימון. שניהם נרצחו באושוויץ.

סיפורו של חפץ

בין הדברים שסבתא שרה אם אבי (רב רב סבתא של נגה) הביאה מגרמניה, היתה מפית כיסוי למצות שמורות לליל הסדר שהיא תפרה ורקמה לכבוד נישואיה בשנת 1905. המפית בת מאה ושמונה עשרה שנה מתפוררת בהרבה מקומות. הבד העליון משי ועליו הרקמה. מסביב קישוט תחרה עם דוגמאות פרחים. במפית שלושה תאים לשלוש מצות, שנועדו לייצג בסדר את אחדות עם ישראל: 'כהן', 'לוי', 'ישראל'. בצד האחורי של המפית רקומה מונוגרמה – האותיות הראשונות של שרה ויצחק. המפית מאד גדולה, ייתכן שזה היה גודל המצות השמורות בקהילה בה חיו. במרכז המפית רקומים:  תרס"ה (השנה), כבש שעומד על מצה שמורה ליד שבולי חיטה, ומעליהם – 'של פסח' כתר. מסביב רקומים פרחים.

המפית שהיתה בשימוש בלילות הסדר המשפחתיים, נמסרה לנו מדודתי להמשיך בנוהג המשפחתי.

הזווית האישית

סבא יעקב : נהניתי כי בזכות התכנית נוצר פתח לשיחה עם נכדתנו על נושאים שלא דיברנו עד היום.

נגה הנכדה: במפגשים שמעתי מסבתא שלי ומסבים וסבתות אחרים, סיפורים חדשים רבים על דברים שחוו בילדותם, כמו משחקים, 'תרופות סבתא' ואפילו על חלומות שהיו להם בילדותם. המפגשים היו מאוד מעניינים.