מאגר סיפורי מורשת

לאה, נולדה בשנת 1967 באופקים. למדה בבית ספר יסודי בשם ישורון באופקים ולאחר מכן עברה לתיכון המקיף הדתי וסיימה 12 שנות לימוד עם בגרות. ב-1985.22.10 התגייסה לצבא, לאחר חצי שנה בצבא אביה נפטר ב-5.4.1986. במותו היה בן 50, אמא שלה הייתה בת 40 כשהיא התאלמנה ונשארה עם 8 ילדים קטנים, שהגדולה היא דודה שלי, לאה, בת 18.5, ואבא שלי חנוך הכי קטן שהיה בן 10.5.

סבתא שלי לא ידעה כל כך לדבר בעברית ולא ידעה לכתוב בעברית לכן דודה שלי לאה לקחה עליה את ניהול הבית וגידול אחיה. לאחר שנת האבל של סבא דניאל ז"ל, דודה שלי לאה, חגגה לאח שלה חנוך, שהוא אבא שלי, בר מצווה,  ולאחר מכן חתנה את אחותה חני. לאחר שנתיים חתנה את אחותה אושר, ולאחר מכן חתנה את אחיה משה, ואת שרה אחותה. רק ב-18.8.1993 דודה שלי לאה התחתנה.

באותה תקופה היא עזרה לאמא שלה  לנהל את הבית, דאגה לאוכל ולימדה את כל האחים ואחיות שלה לבשל. דאגה שאמא שלה טטוס להודו, כי מאוד רצתה לצאת.  למרות שהתחתנה עזרה לה לכלכל את הבית כי לא היתה לה הכנסה גבוהה ובחיים שלה לא פנתה לרווחה או לגורם אחר שיעזורו לה עם האחים והאחיות. אמא שלה טסה להודו והלכה לראות הבית שבו נולדה. כי עלתה לארץ ישראל בגיל 20 ומאז לא יכלה לטוס יותר בחיים להודו. לאחר שאמא שלה חזרה לארץ סיפרה את החוויות שהיו לה בהודו כמו שראתה חברות שהיו איתה בבית הספר היסודי.

דודה לאה חתנה את האחים שנשארו. הייתה לי סבתא, אמא של לאה ושל אבא שלי, אהבה להעביר זמן עם הנכדים וזכתה לראות 4 נינים ו-2 שהיו בדרך. סבתא שלי נפטרה במחלת שחמת בגיל 76 ולא גרמה לאף אחד צער בחייה, כי הייתה אישה טובת לב ולא אהבה שנאה רק אחווה.

הזוית האישית

דניאל: למדתי המון על דודה שלי והיא פרנסה את כל משפחתה!! סך הכל נהנתי!