מאגר סיפורי מורשת

שמי לאה ברעם נולדתי בישראל בעיר תל אביב בשנת 1953.

אני אימא לחמישה ילדים וסבתא לשניים עשר נכדים. כיום אני מתגוררת בפרדס חנה ועובדת בקיבוץ גבת.

הצטרפתי לנכדי יוגב בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר בו הוא לומד. במהלך המפגשים שלנו סיפרתי לנכדי על נקודות זמן שונות מסיפור חיי וכמובן על הילדות .

בחזרה לנוף ילדותי

החלום שלי היה שתהיה לי משפחה גדולה החלום שלי התגשם, בזכות לידת הרבה ילדים. זה היה מאוד משתלם כי היום ישי לי משפחה גדולה ומלוכדת.

חלום שיש לי הוא לבקר בטוגו במערב אפריקה. זה החלום שלי כי גרתי שם בנעורי שלוש שנים עם הורי. החלום ניתן להגשמה אך בעייתי מכוון שדאעש נמצאים שם ויש אזהרת מסע. יש לנו חלום משותף לטוס ולהיות ביחד נכד וסבתא בחו"ל. לעשות טיול בר מצווה נשרצה להגשימו כשיוגב יגיע לגיל שלוש עשרה.

כלי מנחושת- החפץ הוא כלי מנחושת מיוחד וישן, אשר קיבלתי מההורים שלי. עד היום נשמר על הקורה בבית והוא יקר לי מאוד, ונמצא ברשותי משנת 1975. הכלי עשוי מנחושת מעוטרת, המכסה שלו מחורר בהרבה חורים. הכלי משמש היום לשמירת סביבונים. בכל חנוכה היינו מורידים אותו מהקורה והילדים היו משחקים עם הסביבונים, והיו מוסיפים כל שנה סביבונים חדשים שקיבלו. הכלי מאוד יקר לליבי ובחרתי לספר עליו לנכדי, מאחר שהוא נוסטלגי ומסמל את חנוכה.

תרופה נגד כאב בטן

באחד מן המפגשים בבית הספר סיפרתי ליוגב נכדי, על תרופות הסבתא, שבהן היינו משתמשים בעבר במשפחתנו. התרופה היא כמון והיא בעצם מיועדת לטיפול בכאבי בטן. שמים בכפית כמון ובהדרגה מלקקים את הכמון. למדתי להכין זאת מסבתא לאה שהיא סבתא של סבתא לאה שלי.

הזווית האישית

 יוגב : היה לי כיף להיפגש עם סבתא בבית הספר ולדבר על הדברים שסבתא ספרה לי, וגם לדעת דברים שלא ידעתי על סבתא. היה לי ממש כף לדבר לצחוק וליהנות . לאה: המפגשים עם יוגב , המורה והכיתה יזכרו תמיד כזיכרוןמהנה, מרגש. שמח וטעים.