מאגר סיפורי מורשת

שמי דליה רוזנפלד, נולדתי ב 1945בירושלים, למשפחה גדולה, בת שמונה ילדים.

המשפחה שלי הגיעה לארץ מספרד, לפני שנים רבות (בעקבות גירוש ספרד), ואני דור חמישה עשר בארץ. הבן שלי דור שישה עשר, והנכד שלי גיא, דור שבעה עשר בארץ.

שמות ההורים שלי: שמואל ורבקה. אבא שלי לחם בארגון ההגנה בירושלים, ושימש בתפקיד בכיר, בתקופה של השלטון הבריטי במדינה, לפני הקמת מדינת ישראל. אבי היה אחראי על ה"סליקים" בשכונת ימין משה. כיום ישנו בירושלים רחוב הקרוי על שמו של אבא שלי- רחוב שמואל יפה.

כילדה שיחקתי עם ילדי השכונה במשחקי רחוב רבים,  מחבואים, מחניים, כדור הקפה, ואפילו טיפסנו על עצים. תקופת הילדות בירושלים הייתה תקופה כיפית מאוד בשבילי. הייתי ילדה מקובלת, תלמידה טובה, לא מפריעה בשיעורים, שקטה, מנומסת והיו לי הרבה מאוד חברים.

עברתי לחטיבת הביניים עם חברים, שליווי אותי מבית הספר היסודי. במשך השנה הראשונה בחטיבת הביניים, הכרתי חברים חדשים. באותה תקופה לא היה  מגוון רחב של חוגים כמו שיש היום. אני השתתפתי בחוג חלילית, גם אח שלי ניגן בחלילית.

בהמשך עליתי לבית ספר תיכון, ואני זוכרת ששמחתי להיות גדולה ובוגרת.

כשהגיע הזמן להתגייס לצבא, התרגשתי. ביום הראשון, והיו לי קצת חששות לקראת הבאות. לא ידעתי מה יהיה, לאיזה תפקיד ישבצו אותי, אבל בהמשך הכרתי חברים רבים, והחששות שליוו את התחלת השירות, נעלמו. שירתתי כפקידה פלוגתית של המ"פ. (מפקד הפלוגה) במפקדת הנח"ל.( נוער חלוצי לוחם). במסגרת התפקיד, נסעתי עם המפקד למקומות שונים, בהם התאמנו חיילי הפלוגה. שירתי בבסיס סגור, רחוק מהבית. חלקתי חדר משותף עם עוד שתי בנות.

סבא ואני הכרנו בצבא והפכנו לזוג. בגיל עשרים ושתיים, כבר התחתנו. היינו זוג נשוי מאוד צעיר. החתונה שלנו התקיימה באולמי תכלת, בתל אביב. לאחר מכן, התרגשנו לעבור לדירה משלנו. גרנו ברמת אביב, ושם נולדו שלושת ילדינו, שני בנים ובת. כשנולד לי הבן הראשון (גיא: "אבא שלי") ההתרגשות הייתה עצומה. היה לנו כיף ביחד כמשפחה, אז והיום.  לאחר כמה שנים עברנו לגור, בשכונת רמות צהלה בתל-אביב, בדירה שבה אנחנו מתגוררים עד היום. סבא ואני נשואים כבר חמישים ושלוש שנים.

התחלתי לעבוד בגיל צעיר כמזכירה, במשרד עורכי דין בתל אביב. זה היה מבחינתי שלב מרגש ומהנה. הייתי עצמאית, והכרתי חברים חדשים במסגרת העבודה. במהלך השנים קודמתי לנהל את המשרד ואת נושא הכספים בו. התפקיד התאפיין בעומס גבוה, לחץ ואחריות רבה. יום העבודה שלי היה קצר,  עד השעה 14:00 ובזמן קצר זה היה עליי להשלים משימות רבות.

מכל החוויות עד כה בחיים, אני רוצה שתדע ש: להיות סבתא זה הכיף הכי גדול בעולם!! במיוחד כיף להיפגש עם כל הנכדים, הגדולים והקטנים.

סבתא דליה בילדותה

הזווית האישית

גיא: היה מאוד מעניין לשמוע על סיפור החיים של סבתא שלי. היה כיף לעשות את הפרויקט. אני רוצה להודות לסבתא על שהיא שיתפה אותי, והשתתפה יחד איתי בתוכנית הקשר הרב דורי. דליה: אני מאוד נהניתי לעשות אתך את התוכנית. חשוב שלמדת על הילדות שלי.