מאגר סיפורי מורשת

שמי אלנה, אני משתתפת השנה עם נכדתי בתכנית הקשר הרב דורי, סיפורי עוסק בקריירה שלי במשטרת ישראל.

לאחר מלחמת ששת הימים אוחדה ירושלים והוחלט להעביר את המטה הארצי של המשטרה מהעיר תל אביב-יפו למזרח ירושלים באזור גבעת התחמושת, (שייח' ג'ראח).

אני הייתי אז חיילת משוחררת המחפשת עבודה, וקיבלתי החלטה להתגייס למשטרה משום שהעבודה בה מאתגרת, מעניינת ושונה מכל עיסוק במקום אחר. עברתי את שלב המיון בהצלחה והפכתי לשוטרת מן המניין.

עבדתי בתפקידים שונים אך העיקר והמעניין היה הפקת נתונים בתחום הפשיעה הפלילית, פשיעה ועבריינים. בתוקף תפקידי ניתנה לי גישה למחשב המרכזי של המשטרה שאליו זרמו פרטים על כל האירועים שאירעו והוזנו ברמה פרטנית מאוד, לדוגמה: תאריך ביצוע העבירה, יום בשבוע, סוג עבירה, מקום העבירה,שעת העבירה, עיר שבה בוצעה העבירה ועוד. כמו כן הוזנו נתונים פרטנים מאוד על העברינים מבצעי העברות לדוגמה: שם, תאריך לידה, עיר מגורים, ארץ לידה. הזנת הארועים ברמה פרטנית מאוד איפשרה לי להפיק נתונים על החשודים לפי פרמטרים שונים ולקשרם לתיקים שבגינם הובאו לבתי המשפט, ולרצות את עונשם. איסוף אירועים פורסם בדוחות הסטטיסטים אשר המחישו את מצב הפשיעה בטבלאות ובגרפים.

בנוסף לדוחות עזרתי לגורמי החקירות במסירת מאפיינים של עבריינים על פי סימני זיהוי מיוחדים שהוזנו למערכת הממוחשבת, לדוגמא צלקות בגופם של החשודים, טביעות אצבע, צבע שיער חריג, צליעה וכד'.

עוד במסגרת תפקידי היה מענה על שאילתות: משטרת ישראל מחויבת על פי חוק "חוק חופש המידע" להשיב לכל שאלה של אזרח במדינה. הגיעו אליי שאילתות מהכנסת, גורמי רווחה, ראשי ערים ומועצות, כמו כן סטודנטים מהמכללות השונות שכתבו עבודות בתחום הקרימינולוגיה (היא חקר הסטייה החברתית וההתנהגות הפלילית). בעשרות השנים הפקתי אין סוף נתונים לכל הפונים. הגדולה והחשובה בעיני הייתה "המועצה לשלום הילד" שהפיקה כל שנה דוח שנקרא "ילדים בישראל". דו"ח זה כלל נתונים רבים על קטינים (עד גיל 17) כמבצעי העבירות וכנפגעי העבירות.

במרוצת השנים עברתי קורסים שונים והשתלמויות שהכשירו אותי לשימוש בטכנולוגיות חדשניות. הכרתי אנשים מקסימים מכל רחבי הארץ, נוצרו חברויות וקשרי עבודה טובים יותר. פרשתי בדרגת "רב פקד".

נהניתי לשרת במשטרת ישראל שהייתה עבורי משפחה שנייה.

הזוית האישית

אמה: נהניתי לעבוד עם סבתא. עניין אותי במיוחד נושא העבודה של סבתא מול המועצה לשלום הילד כי אני מרגישה שייכת לעולם הילדים.

סבתא: נהניתי לעבוד עם אמה, וגיליתי נכדה סקרנית ורגישה שהקשיבה בריכוז רב על עבודתי במשטרה, גילתה התעניינות מיוחדת בכל הנוגע בחייהם של בני הנוער, שלעיתים חרגו מין המסגרת הנורמטיבית ונכנסו למעגל הפשיעה ובני נוער שהפכו לקורבנות בחברה.