מאגר סיפורי מורשת

שמי שני, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי ומתעדת את סיפורו של סבא שלי, אלכסנדר.

בילדותו של סבא שלי היו הרבה סיפורים מעניניים, ועכשיו אספר על אחד מהמקרים שקרה לסבא שלי שהיה ילד: בוקר אחד, ההורים של סבא שלי החליטו שהם רוצים לרשום את סבא שלי לבית ספר למוזיקה. סבא מאוד שמח והתרגש ללכת ליום הראשון בבית ספר החדש שלו. עבר חודש בבית הספר וסבא שלי הכיר חברים חדשים.

יום אחד פגש סבא שלי חבר בדרך לבית ספר, אך החבר שלו הלך לכיוון השני. סבא שלי התעניין לאן הוא הולך ושאל אותו. החבר ענה שהוא הולך לדוג, וסבא שלי שמח ושאל אם אפשר להצטרף. החבר אמר: "בשמחה!", סבא שלי והחבר שלו הלכו לדוג, אבל סבא שלי לא ידע לדוג, אז הוא רק ישב וצפה בחבר שלו.

יום למחרת הלכו החברים שוב לדוג, אבל הפעם סבא שלי ניסה לדוג. כל האנשים הסתקרנו ועמדו סביבם.

ואז לפתע, אבא של סבא שלי עבר ליד המקום וראה את כל האנשים מסתכלים על משהו, מאוד סיקרן אותו על מה, לכן הוא הלך לבדוק. הוא היה המום ממה שהוא ראה: שהבן שלו הבריז מבית הספר, ובמקום ללמוד הוא דג דגים.

אבא של סבא לקח את סבא שלי בכעס ודיבר איתו, הוא אמר לו שהוא מאוד מאוכזב. סבא שלי הרגיש עצב וכעס על עצמו ששיקר לאבא שלו, ומאז הקפיד לומר לאביו את האמת.

סבא בילדותו

המסר שסבא שלי רוצה להעביר הוא: לא להסתיר מההורים דבר רע שעשיתם, להיות ישר ולא לשקר לאף אחד, השקר לא משתלם.

הזוית האישית

שני: מתוכנית הקשר הרב דורי למדתי הרבה על סבא שלי ואני מאוד שמחה שהשתתפנו. הקשר בינינו תמיד היה מאוד טוב, וכעת גם למדתי על הילדות שלו דברים שלא ידעתי עליהם. הייתי רוצה לאחל לו עד מאה ועשרים, ושנמשיך להיות חברים טובים.