מאגר סיפורי מורשת

סבתי יפה נולדה במשפחה של שבעה ילדים, שתי אחיות וחמישה אחים. היא ומשפחתה גרו במושב "גפן" ליד קריית מלאכי. בין האחים היה קשר חזק מאוד ודביק. כולם ישנו יחד בחדר אחד וקטן, שיחקו והסתודדו אבל מידי פעם היו גם מריבות. כשהיו ילדים קטנים, סבתי יפה ואחיה אלי לא תמיד היו מסתדרים, גם אם התחילו לשחק יחד, פתאום מצאו עצמם רבים.

כל האחים התחתנו, הקימו משפחות, בנו בתים וחיו חיים שמחים ומאושרים עד שיום אחד אלי הרגיש שיש לו גוש בצוואר, הוא הלך לרופא כדי לבדוק במה מדובר, והרופא הפנה אותו לעשות ניתוח כדי לגלות מה המצב. בניתוח לקחו דגימה, ביופסיה, שלחו את הדגימה למעבדה ושם גילו למרבה הצער שהוא חולה ויש לו סרטן. כדי להחלים אלי היה צריך לעבור השתלת מח עצם ממישהו שמתאים לו, כל האחים הגיעו לבית החולים הדסה שבירושלים כדי לעשות בדיקת התאמה, גם סבתא שלי.

יום אחד, בזמן שסבתא שלי הייתה בעבודה כגננת, באמצע סיפור לילדים צלצל הטלפון בגן, הסייעת שרה, שעבדה איתה ענתה לטלפון ובצד השני היה גבי, האח הקטן של סבתי, גבי ביקש לשוחח עם סבתי, אך היא ביקשה למסור לגבי שהיא באמצע סיפור ואם דחוף היא תחזור אליו כשתסיים. אך בגלל ההתרגשות והשמחה גבי ביקש משרה לספר ליפה סבתי את הבשורה הטובה שהיא היחידה שמתאימה לתרום לאלי, האח החולה בסרטן, מח עצם.

לאחר שניתקה את השיחה, שרה החלה לבכות מהתרגשות וסבתי שאלה את הסייעת מדוע היא בוכה והיא ענתה שאלו דמעות של שמחה והודיעה לה על הבשורה המשמחת שהיא היחידה מכל בני המשפחה אשר התאימה  התאמה מלאה, לתרום לאחיה אלי מח עצם. סבתי הייתה מאושרת מהבשורה שיש לה אפשרות לעזור לאחיה  ושיש סיכוי להציל את חיו בזכותה, ההרגשה הייתה מיוחדת ונעלה וללא היסוס התכוננה למצווה הגדולה של הצלת חיים.

סבתי ואחיה בילדות

סבתי הלכה לבית החולים וקיבלה מהם זריקות מדי יום כדי לתגבר את כדוריות הדם. הזריקות לא היו נעימות והיו לה כל מיני תופעות לוואי ותחושה של שפעת. אך למרות הכל היא הייתה חזקה ורצונה היה לעשות הכל למען הצלת אחיה. לאחר כשבועיים זימנו את סבתי לבית החולים, במשך יומיים היא אושפזה. ביום הראשון שאבו לה מח עצם במשך 4 שעות ולמחרת עוד 3 שעות. כל התהליך עד להשתלת מח עצם עבר בהצלחה.

לאחר שבועיים הרופא הגיע לביקור ותודה לאל המח עצם נקלט מהר מהצפוי. הרופא אפילו צחק ושאל "מה אחותך עשתה שתוך שבועיים המח עצם נקלט וברוך ה' נבראת ובמקום להשתחרר אחרי חודש אתה משתחרר אחרי שבועיים!"

ב"ה עד היום אלי חי, נושם, מתפקד ובריא וכל הזמן הוא מודה לסבתי שהצילה את חייו. והיא עונה לו: "זה בזכות הקדוש ברוך הוא ובזכות המריבות שלנו כשהיינו קטנים" ובנימה של צחוק : "אולי התערבב לנו הדם".

כיום סבתי בפנסיה, גרה בנתיבות יש לה שישה נכדים. היא שמחה לספר לנכדתה הבכורה שזאת אני, בפעם הראשונה על המעשה המשמעותי בחייה ומאושרת שזכתה לקחת חלק בהצלת חיים.

הזוית האישית

יעל הנכדה: היה לי ממש כיף לדעת יותר על העבר של סבתא ונהניתי לדבר קצת עם סבתא בתכנית הזאת ובעיקר  למדתי מהסיפור הזה שאם יש לך הזדמנות לעזור אז אל תהסס ומייד תעשה את זה.

סבתא יפה: הרגשתי שאני יכולה לשתף את נכדתי כמה חשובה הצלת נפש בזכות הסיפור שלי.