מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סוליקה הצדיקה

אני וסבתא סוליקה
סבתא סוליקה בצעירותה
סיפור חייה של סבתי סוליקה בת ה 94

שמי זוהר עמר, במסגרת לימודיי, בחרתי במיזם תוכנית הקשר רב דורי. בחרתי להביא את סיפורה של סבתי סוליקה אדו עמר. זו נ הייתה עבורי חוויה להעלות סיפורה של סבתי, חוויה מרגשת במיוחד עבורי.

סבתי שמה סוליקה הדו עמר. היא נולדה בתאריך 01/01/1930 במרוקו להוריה עיזה ודוד ז"ל, שאף הם נולדו במרוקו. השם סוליקה ניתן לה על ידי הוריה והיה שם פופולארי מאוד לבנות בקרב יהודי מרוקו. לפי הסיפורים "סוליקה הצדיקה, הייתה נערה ממרוקו שהפכה לאגדה אחרי מותה" ועליה נכתבו סיפורי אגדה רבים. היא הוצאה להורג בידי השלטונות המוסלמים ונקברה בעיר פאס לפני כ-200 שנים וגם כיום, מהווה מוקד עלייה לרגל של אלפי מאמינים. מאז מותה נכתבו אודותיה מאות יצירות – פיוטים, קינות, חיבורים אקדמיים, וספרים שתורגמו לשפות רבות. (ראה כתבה נרחבת בקישור לאתר מוזיאון אנו)

סבתי נקראה אף היא סוליקה על שם "סוליקה הצדיקה". היא גדלה  בילדותה בבית הוריה בכפר קטן ליד ליד העיר הגדולה קזבלנקה. הייתה לה ילדות טובה. בתקופה בה נולדה 1930, לא היה נהוג במרוקו שהבנות תלכנה ללמוד בגיל צעיר, היא נשארה בבית עם אימא שלה ועזרה לה בעבודות הבית השונות ובגידול אחיה הקטנים יותר.

בתקופה זו נהגו לחתן את הבנות בגיל צעיר, הייתה תופעה שמוסלמים חטפו בנות צעירות, ואם זו הייתה נערה נשואה לא היו מעיזים לעשות זאת. זאת הסיבה שבנות רבות במרוקו נישאו בגיל צעיר מאוד. כשסבתי הייתה נערה בת 15 היא פגשה את סבי, כמובן בתיווך ההורים. אבא שלה הוא זה שארגן וסידר את המפגש בניהם ולמרות שזה היה "שידוך" הם התחתנו ומאוד אהבו אחד את השנייה.

הם נישאו בגיל צעיר ובנו יחד את משפחתם במרוקו ובמהלך השנים נולדו להם במרוקו שלושה ילדים. הופתעתי לשמוע שסבתי ידעה את השפה העברית, למרות שלא הלכה לבית הספר, הסתבר לי שהיא למדה את השפה העברית בתקופה מאוחרת יותר מהילדים שלה שהלכו לבית ספר ולמדו.

סבתא סוליקה בצעירותה במרוקו

תמונה 1

העלייה לישראל – תקופת המעברות

עם הכרזת האו"ם על הקמת מדינת ישראל. בשנת 1948, התגברו מקרי הפגיעה של מרוקאים קנאים ולאומניים הם רצחו ופצעו יהודים בערים שונות ברחבי מרוקו, כנקמה על הפגיעה באחיהם בארץ ישראל. הפרעות ביהודי מרוקו זירזו והגבירו את קצב העלייה לישראל. סבא וסבתא שלי עלו לישראל בשנת 1953. בעלייה הגדולה של יהדות מרוקו. למעשה, הם הוברחו לארץ מפחד התושבים הקיצוניים שהתעללו בהם שם, הם עלו בסתר יחד עם שלושה ילדיהם כשהקטן ביניהם היה תינוק בין כמה חודשים.

המעבר והעלייה לישראל והחיים במעברה לא היו פשוטים, לגדל שלושה ילדים, שאיתם עלו לארץ, כשהילד השלישי היה אז תינוק בין כמה חודשים. לזה נוספו בעיות השפה והתרבות, הקושי במציאת פרנסה שהיה אז לכל העולים שעלו לישראל מכל קצווי תבל. סבא היה המפרנס היחיד, סבתא אף פעם לא עבדה, כך היה נהוג שהבעל יוצא לעבודה והיא הייתה עקרת בית שמחנכת את הילדים מבשלת ומנקה ודואגת לכל ענייני הבית.  הם עלו לארץ עם שלושה ילדים ובמהלך השנים פה, בישראל הם הביאו לעולם עוד שמונה ילדים משפחה של שלוש עשרה נפשות, שני הורים ואחד עשר ילדים.

סבתא מימי ילדותה בבית הוריה עזרה לאימא שלה לבשל, ואחר כך בישלה למשפחתה מגיל 15 לאחר נישואיה לסבי. הבישול היה תמיד ונישאר תחביב אהוב עליה. היא אהבה לבשל ומאכליה היו טעימים תמיד. סבתי היא אשה מאמינה וזה התחביב השני המאפיין אותה היא אוהבת להתפלל, וכוח האמונה שלה  ממלא אותה תמיד בשמחת חיים וחכמה רבה.

מסר לדור הצעיר

סבתי היום בגיל 94, והמסר החשוב הוא שגם בגיל זה, אפשר להישאר צלולים חכמים ועם שמחת חיים בזכות האמונה התפילות והצניעות. אני מאוד גאה בסבתא סוליקה שלי.

הזוית האישית

זוהר: החוויה הייתה חוויה מאוד מחברת ומלאה בגאווה לשמוע עוד סיפורים שלא שמעתי על סבתא שלי מאוד מחבר ומרגש

מילון

סוליקה הצדיקה
על דבר אחד אין עוררין. סול חג'ואל אכן הוצאה להורג בידי השלטונות המוסלמים. התאריך המוסכם בקרב החוקרים, ובעיקר על פרופסור ז'ולייט חסין שכתבה מחקר מעמיק על הפרשה, הוא 5 ביוני 1834. אך מה הייתה השתלשלות האירועים שהובילה לסיום הטראגי? ועד כמה האגדה שנוצרה סביב דמותה אכן מתיישבת עם המציאות? (אתר מוזיאון אנו)

ציטוטים

”סוליקה הצדיקה: הנערה ממרוקו שהפכה לאגדה אחרי מותה“

הקשר הרב דורי